אני לא יודעת כבר מה לחשוב,ומה לעשות ואיך להתנהג איתך ובחברתך,
אני יודעת שאנחנו לא ביחד ואין לנו שום קשר חוץ מהעובדה שאנחנו שוכבים מידי פעם ואולי אני סתם מחזיקה מזה וחושבת שאולי אולי יהיה בינינו משהו חוץ מהזיון שקורה כבר די הרבה זמן ליתר דיוק חודשיים וחצי,
וכן יש לי רגשות אלייך ורק בגלל זה אני עדין שוכבת איתך.
אתה מזיין אותי כשבא לך וכשזה לא מתאים לך ולא נוח לך אז אתה פשוט מתעלם ,אתה מתקשר כשבא לך וכשלא אתה שוכח שאני קיימת.
ואני כמו טיפשה כן מחכה שכן תרצה לבוא לזיין אותי ואז אני כן אוכל להרגיש אותך להתנשק איתך ואני כן אוהבת שאתה בתוכי למען האמת זה מרגיש כול כך טוב אפילו מצויין,
ונכון כשאנחנו שוכבים אני מנסה להיות קרת רוח ואפילו להגיד לעצמי זהו זאת הפעם האחרונה והיחידה שזה קורה אבל זה לא ממש מתממש.
ונכון שאתה מתקשר וזה לא קורה הרבה אני משחקת אותה בשיא הסבבה ואני שואלת מה אתה רוצה ואני די רעה אפילו.
נקשרתי אלייך,
ואני לא יכולה לתת למישהו אחר לגעת בי כי אתה שם אתה תמיד שם כי אני רוצה שתהיה אתה שתיגע בי תלטף אותי תנשק אותי
אולי אני סתם מדמינת,
בדימיון שלי זה כול כך כייף שאנחנו ביחד וזה כול כך כיף שאתה רק שלי.
אבל אז אני קמה למציאות ובמציאות זה לא כיף כי זה פעם במלאאאאאא זמן שאתה מתקשר או עושה משהו וכשאנחנו עושים את זה אתה כול כך מסטול .
אני מתחילה לאט לאט להתאהב בך וזה לא טוב כי אני יודעת שזה לא יקרה ואלי אני יכולה רק לפנטז על זה,ולכן אני חייבת להפסיק עם זה!