אני מתחילה לחשוב על תכנון טיול חדש וקצר. עוד לא באמת בחרתי יעד, כנראה ברלין/אמסטרדם, אבל זה מרגיש כמו משהו שאני מוכרחה לעשות. אני חושבת שגם אם לא אמצא שותפים, אזרום לבד או אחפש באחת הקבוצות בפייסבוק.

הענק ניתק קשר, לא התכתבנו מאז שהוא אמר שהוא רוצה לפגוש אותי והאמת שאני מרגישה קצת פחות חרא עם זה בכל יום שעובר. זה מוזר, אבל אתמול בבוקר חוויתי מעין "הארה" והצלחתי לראות את כל הטריקים והתכסיסים שהוא הפעיל עליי בשיחות. זה היה מביך כי בהחלט יצאתי מטופשת. מפיקה לקחים.

לעומת זאת מהננס אני די מאוכזבת: פתאום קלטתי שמאז שהוא חזר הוא נפגש עם מלא אנשים ורק איתי הוא לא יזם פגישה. הוא פאקינג דיבר איתי בתחילת השבוע שנשב הסופ"ש הזה על תכנון טיול, והנה, הסופ"ש תכף נגמר והוא לא הזכיר את זה. כבר קבעתי תוכניות ואני לא מתכוונת לחכות לספונטניות שלו, שפתאום הוא יצייץ ואני אהיה שם, לא יקרה כי לזמן שלי יש ערך. הוא חוצפן. זה כאילו שהוא לא התגעגע אליי בכלל ושברגע שהוא הבין שלא אשכב איתו יותר הוא לא ראה טעם שנפגש. אני תוהה אם לומר לו את הדברים האלו, כי זה קצת פוגע. מצד שני לא בא לי שהוא יחשוב שהוא כ"כ חשוב לי ויקבל את הרושם המוטעה שאני מרגישה אליו משהו, כי אני לא. זה סתם מעצבן ואני מרגישה קצת מנוצלת. בא לך לראות אותי רק אם יוצא לך מזה סקס? פתאום אני תוהה אם הוא בכלל ראה בי ידידה או רק פוטנציאל להשכיב אותי. 

פאקינג נמאס מבחורים שלא יודעים להתנהג בצורה אנושית.

יש שיחות בודדות עם בחורים שעושים רושם סבבה בנתיים באפליקציה. אני משתדלת בכל מאודי לתת להם באמת הזדמנות, להוציא את הענק מהראש שלי, לזרום. במקסימום נצא לדייט ויהיה גרוע. העיקר זה to move the fuck on.