סיפורה של מלכת הבִּיצה
סיפורה של רווקה תל אביבית טריה, ומספר הוכחות שהגברים הם המין הנחות.
הקריאה בבלוג לא מומלצת לילדודס מתחת לגיל 18 ולשוביניסטים בעלי לב חלש. |
| 12/2008
עדכונון
סתם עדכון כי בא לי.
לאחרונה התחלתי לצאת עם בחור מפורסם. מאוד.
התחלנו לצאת.. נו זוג כזה. העניין הוא שאנשים מהברנזה שלו ממעטים לצאת עם אנונימיות, בגלל שהחוג שלהם נורא נורא מצומצם. גם הדרך בה הכרנו הייתה כמו מאיזה סרט (סרט רע, בו אני צועקת לעבר צלמי פפראצי שיעופו לי מהכביש כי בת דודה שלי החליטה ללדת לידה טבעית ואני הבטחתי להיות שם ולראות את הגועל נפש הזה), לכן, בקהאם שלי (לא, הוא לא כדורגלן, סתם שם שקפץ לי וישמש אותי) החליט שאנחנו צריכים להתרחק מצלמים ואני צריכה להפסיק להתקשר לדנה בצרחות כל פעם שהוא מקבל משכורת.
כשהגעתי לדירה שלו בפעם הראשונה (טוב אז בפעם השניה. בפעם הראשונה היה חושך ונרדמתי על הספה כשאני מסמסת לדנה בשקט "נחשי איפה אני? (רמז: הבן של שירלי נולד בזמן הנכון)" אבל בפעם השניה כשהגעתי עמדתי שעה והסתכלתי סביבי. "למה בנאדם אחד צריך את כל זה?" שאלתי אותו והוא חייך ומשך בכתפיו.
אפשר לומר שמאותו ערב החיים שלי השתנו לגמרי. ההסתתרות שלנו מהצלמים גבלה בעיקר ב"איזה מזל שיואו הוא היה ככה קרוב!" וחוצמזה שאני פחדתי להיחשף בעיקר בגלל כל השטויות שעשיתי לפני בקהאם (נו באמת. ראו פוסטים קודמים!) פחדתי שאנשים יתקשרו לעיתון ויספרו כמה וכמה דברים שיפילו אותו. מה שכן הפחיד, הייתה התמונה שלו באוטו מחוץ למקום העבודה שלי באחד מהמדורים הצהובים. "משיח לא בא. בקהאם נצפה מחכה באוטו בעצבנות. דקות ארוכות הוא ניסה והתקשר אך ללא הועיל. ואנחנו אומרים ברח בקהאם" האמת שהוא התקשר לומר לי לא לצאת כי יש בחוץ צלמים. אינעל אביהם.
"אני נכנסת להתקלח" גררתי נעלי בית למקלחת, והוא נשאר על הספה, קורא עיתון.
"אעעעעע!!!!!!!!!!" הבקהאם רץ במהירות לאמבטיה ומצא אותי מתנשפת מחוץ למקלחון.
"מה יש מאמי????"
"נראה לי שהצינור התפוצץ זה יורה עליי מיים מכל הכיוונים!!!"
"נרקו זה ככה. זה מתיז מים מהקירות זה מקלחת כזו את אמורה להנות מזה"
"שקרן אתה סתם מנסה שאני אתקלח מהר ואלך הבייתה"
"אני לא נו תראי את רואה את הברזים הקטנים בקיר?" הוא הצביע על אחד החורים.
"לא רוצה אם אני אתקרב זה ישפריץ שוב"
"זה לא נו תסתכלי את רואה?"
"כן"
הוא חיבק אותי וחייך.
"טוב אבל מחר תקרא לאינסטלטור"
יצאתי מהמקלחת עם חלוק ומגבת על השיער.
"מה אתה קורא?"
"24 שעות"
"ממ.... מעניין מה יש ב24 שעות שמעניין לי את הבקהאם"
"תראי כמה שטויות לא מעניינות הוא כותב העלוקה הזה"
"דודו טופז נצפה אוכל בקפה ג'ו וקם בלי לשלם"
"את רואה? איזה שטות"
"תמונה לא מחמיאה אולי אבל אני לא מבינה יש לו כסף לווילה בהרצליה אבל לא לשלם על קפה ועוגה?"
"הוא גר בבניין מגורים בצפון ת"א"
"נו גם. למה הוא לא משלם?"
"לדודו יש הסדר עם קפה ג'ו. הם נותנים לו לאכול בחינם והוא אוכל שם הרבה. ככה אנשים יודעים שזה המקום הקבוע של דודו ובאים"
"מה?! איזה שווה! איפה אתה קבוע וחינמי?"
"תגידי לא מספיק לך כל השטויות של ההנחות סלב שקיבלת?"
"אוי נו באמת. אתה מנסה להרעיב אותי! נו איפה יש לך הסדר? ברסרי? קינג ג'ורג'? אוייי פאפאגיו!!!!"
"לא זוכר כבר. רשום למטה במגרה של המזנון"
"כל הדיבור הזה על הברסרי עשה אותי רעבה. מה נאכל? אין אוכל ביתי בבית הזה. אני עושה אוכל"
"מאמי" בקהאם תפס את פרק הזרוע שלי במבט מתחנן ולחש: "סיני או איטלקי?"
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
