"לאהוב בלי לגעת.." 3>

שיחה מזעזעת..

פשוט מדכאת..

צבא צריכים להיות כמו אחים בדם.. אחד למען השני..

כלכך לא נכון..

צביעות שוטפת..

סכינים בגב..

חשבתי שהצבא זה סוג של בועה שאתם חיים בה..

ושחוזרים הביתה לשישבת חוזרים למציאות הצבועה..

מסתבר שגם שם לא חסר..

אחח.. אני מקווה שהצלחתי לעודד בכמה מילים..

בסך הכל בן 19..

ילד קטן שבא לכם לעטוף בצמר גפן ולהגן עליו מכל הרע שבעולם הזה..

אני פה בשבילו ת-א-מ-י-ד..

לא משנה מה יהיה..

וכמה עידוד שהוא יצטרך לקבל.. הוא יקבל..

אפילו שלפעמים קשה..

נעבור את כל המכשולים ביחד..

מה הוא יודע מהחיים שלו?

ואולי זה לא מה שהוא רוצה להיות?

אני מכירה אותו..

הוא מזל דלי..

כזה אסטרונאוט..ילד קטן בנפשו..

הנסיך הקטן שלנו :) חחח אני אומרת את זה ומרגישה כמו אמא שלו.. אבל בא לי לשמור עליו מהכל!

לפעמים אני מרגישה שאני יודעת יותר טוב ממנו.. על העולם.. שאולי הוא לא מכיר את העולם האמיתי..

שאני יודעת מה הכי טוב בשבילו..

אוףףף.. כזאת טיפשה שזה מפחיד :/

אוהבת אותו הכי בעולם!!

הוא מפריע לעצמו להיות מי שהוא יכול להיות באמת..

אם הוא היה משחרר את כל המחסומים שהוא שם לעצמו..

קשה לדמיין כמה גדול הוא יכול להיות..

אבל הוא כזה ביישן כזה... הוא לא שוויצר.. זה מראה כאילו אין לו מוטיבציה או שהוא חסר ביטחון..

הוא פשוט מושלם בעיניי :)

הדוגמה שלי...תמיד אני רוצה להיות כמוהו...

ואני מחפשת את המילים הנכונות.. המילים המעודדות האלה.. שיגרמו לו להתעורר משנת החורף..

ולפעמים אני חושבת.. אולי הם לא עוזרות בכלל.. אולי אני סתם מתאמצת.. ומי אני שתדבר מילים נכונות מהמקום הזה.. איך אני אוכל לשדר לו אהבה וחום בזמן שהוא נמצא שם ואני נמצאת פה.. במקום שלי ושלו...

זה נשמע קל.. כל הזמן לומר 'הכל יהיה טוב' ..כשאצלו הכל לא טוב..אני מרגישה מין פסיכולוגית..

ומי אני?

מה אני יודעת בכלל מהחיים שלי??.. בהשוואה אליו..שהוא..:X

"אנו מכשילים את עצמנו כיון שאנו נותנים לשיקולים שאינם הגיון לפעול.

אנו מסרבים לשמוע לקול ההגיון הקיים בנו ולכן אנו חסומים.
‏ברגע שנפסיק להכניס שיקולים שאינם הגיון, כשנפר את החוזה ונחתוך, נוכל לצאת לחופשי ולהגיע אל המטרה שלנו"

סאפ 3>