ארבעה שיעורים ארוכים ויבשים בלשון והיסטוריה הובילו ליצירה המקסימה של מיכל:
למי שלא הבין זה גזור מהאריזה הזו של המסטיקים....
היא באה מקופלת בזה:
תודו, יצירתי!
עכשיו זה קטע נורא מוזר, משום מה בכל פעם שאנחנו ניתראה (אני ומיכל) אנחנו ניצחק,
שזה עניין משעשע, כי אני רגילה להיחשב כלא ממש מצחיקה.
הגענו שתינו למסקנה, המורה שלנו להיסטוריה מגניבה!
היא כזו היפית, עם שיער פרוע ובגדים רפויים ורחבים, והיא פשוט כיפית כזו.
והיא הסכימה לדחות לי את המועד בית "רק כי אני ביקשתי" XD
אז אני אוהבת אותה 3>
דבר אחרון, ואני מקוה שהוא לא האחרון בחיים שלי,
יש לי בבית ריח של גז, אני לא סגורה מה קרה כניראה נכבתה האש :O
אז אנחנו מאווררים הכל..
אבל רק ליתר ביטחון, אני אוהבת אתכם אנשים (חוץ מכמה XD אני מניחה שתבינו לבד)
אני אתגעגע לכולם, מיכל גם אלייך ( למה אף אחד לא אמר לי שרשמתי אלייך עם ע'? זונות XD ) ,
מי יצייר לי פרחים בעולם הבא?
טוב להית' יצא לי פוסט מפגר, אבל למי איכפת? P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סנופקין!