שוב המחנק הזה בגרון, והתחושות שאומרות לי להפסיק עם זה, שזה רע לי, זה לא בשבילי, הוא לא אוהב אותי

החזקתי מעמד כמה ימים עד שכל זה הציף אותי שוב. בדיוק כמו פעם

אני לא בדיוק יודעת מה קורה לי ולמה כל פעם כשאנחנו נכנסים למערכת יחסים יש לי הרגשה רעה.

לא בגלל שאתה עושה משהו לא נכון, זה פשוט מגיע מבפנים. המפלצת הזו שרק רוצה עוד ועוד תשומת לב

כשהייתי לבד שום דבר מזה לא הציק לי, לא כל כך התגעגעתי אליך

לפעמים אני מתגעגעת ללבד, לחוסר הרגש שלא מטריד אותי

להרגיש קצת כלום, אפילו אם זו ריקנות.

אני אוהבת אותך ולא אוהבת אותי בתוך מערכות יחסים. 

זו פשוט הרגשה שאני לא יודעת איך לצאת ממנה.

רע לי עם עצמי

תמיד הייתי מְרַצָּה. מרצה מספיק לכולם.

מרצה בבית ספר, מרצה בבית

מרצה את ההורים

מרצה את המורים

מרצה

מרצה בני זוג

מרצה חברים

מרצה ידידים

מרצה אנשים,

מרצה.

מרצה אותך, ואותך, ואותך, מרצה.

מרצה את הסביבה, והעולם, והיקום מרצה

מרצה כילדה, כבת, כאשה, כבת זוג, כרווקה, כאדם,

מְרַצָּה

על חבל דק אתה הולך לצידי

ואני מעבה את החבל

בכל יום החבל מתעבה ומתעבה עד לכדי קרש קפיצה

מקרש הקפיצה אתה תקפוץ אל תוך מימיה העמוקים של בריכת חוסר הבטחון שלי, כפי שכבר עשית בעבר.

ואני טובעת

האוויר בריאותיי אוזל

והאוויר שנותר מצטופף בתוך ריאותיי המצטמקות

ורק גיהוקי מוות נותרים

בועות בועות עוטפות אותנו במין אופוריה נחמדה

על חבל דק אתה הולך לצידי

אותו החבל שנכרך סביב צווארי בכל פעם שאני נקשרת אליך

ואני מהדקת ומהדקת

ובועטת בכסא

ונתלית

בך