דיי .
אני מתחפרנת .
אינלי כח ללימודים .
ובטח שלא לצרות החברתיות שבאות מסביב
הבנתי מה הגורל שלי .
להיות
אוויר
אבל איזה אוויר ,
אוויר שלא שמים לב שהוא קיים בכלל .
ת'כלס , מתפסים על הגב שלי .
ובו זמנית לא קולטים שאני שם .
היום הייתי בבצפר , המחורבן שלי .
ישרף בעזרת השם .
ופשוט אף אחד לא ראה אותי.
לא חיבקו-או-אמרו שלום-אפילו לא חייכו אליי.
כלום <נאדה, גורנישט>
וזו Fucking סיבה להרגיש ככה.
לפני כמה חודשים גם חשבתי ככה ,
וחשבו שאני עושה סצינה .
אבל הרגשתי ככה כי יותר מידי אנשים דיברו אותי ואלו שאהבתי
התייחסו פחות - כי חשבו שאנלא רואה אותם .
אבל זה היה לגמרי לא נכון .
עכשיו נשארתי בלי כלום .
באלי לעוף מהבצפר שלי .
כלכך
באלי להגיע לתיכון ואז יהיה לי ת'חופש להיות באיזה תיכון
שאני רוצה , אם זה בדרום הארץ
או במרכזו .
הכי שווווווווווה . [":
יאללללללללללללה .
העדכון הזה הסתיים לו .
שיהיה שבוע טוב .
לי זה היה חתיכת שבוע ,.
סבל ]רצווווווווווף 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
DOWN 2 deep