לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


תנו לי להישאר, במקום בו הרוח תלחש לי, במקום בו טיפות גשם מספרות לי...

כינוי:  חנו'שה.

בת: 34

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2010

סלטות באוויר


אני לא באמת יודעת למה אני ערה בשעה מטורפת שכזאת, אבל יכול להיות שזה הגעגוע הזה ללקום בבוקר בשעה לא נורמלית ולפרוק לחמודים את הנשק, מה שנראה לי קצת לא הגיוני בהתחשב בעובדה שבאיזשהו מקום איבדתי את הניצוץ התלהבות שלי, מה שהתנקם בי בעוד שבועיים בדיוק.

אז הגעתי לחיים אזרחיים (עלק, שבוע עלק אזרחי שנקרא רגילה) ומה אני יגיד לכם, חיפשתי איך לכבוש את העולם וכבשתי את השמיכת פוך שלי מתחת למזגן, לא יודעת אם זה משהו שהשתנה בי אבל בכלל משהו באחוזי הריגוש שלי בנפש ובגוף ירדו מתחת לקו האדום. אפילו קפריסין לא הזיזה שזה נדיר, כאילו אמרתי וואו איזה ים יפה וכאלה, והתיירים האנגליים מעלפים אבל זה הזיז לי את הלב בדיוק לשניה והחזיר אותו למקום, באמת שרציתי שהכל יהיה מושלם, לא יהיה יום אחד בלי תעסוקה, אבל אפילו ללכת לשופינג ולקרוע את ת"א נראה לי סתם מטומטם פתאום כי גם ככה יש מלא בגדים שלא לבשתי בכלל וזה מוזר כי בלשרוף כסף אני אלופה. אז חשבתי שאולי זה זה שאין גבר כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם כמו שאמר המשורר, אבל הטמ טמבל הזה עושה פרצוף של מעוניין ודווקא כזה ממש מראה שהוא רוצה, אבל הוא כנראה לא יודע שהוא צריך קצת, מינימליזם של השקעה, וכלום, תתקשר יא נעל, וגם זה לא מעיף אותי לעננים,גם לא מטריד ואני כאילו יושבת מתחת לפוך ואומרת לעצמי 'ראבק, מה הגיוני שהשגתי כל מה שאני רוצה בחיים שחוץ מלק ירוק,חגורה וטבע נאות לא חסר לי כלום', כאילו שאלתי את עצמי גם למה אין לי חברים ג'ובניקים להעביר איתם את הזמן, אבל אני יכולה להבין למה, פשוט אני בוחרת אותם לפי רמת הפטריוטיות, אז אני מוצאת את עצמי קוראת את הספר החדש, שהוא דווקא ממש מרתק אותי ועושה תשחצים כי זה מפתח אצלי משהו לא ברור במוח ומצד שלישי מחכה להזדמנויות שיקפצו ויעשו כזאת הרגשה נעימה ושאני באמת יהנה אבל באמת, ואני אספיק לחשוב או לנסות לסדר דברים בחיים אבל כאילו הגעתי לתובנה מעניינת שנגיד עם ההורים שלי צריך מערכת יחסים כמו בצבא, רחוקה,טלפונית וביקורים מדי פעם כי אני באמת אוהבת ומעריכה שלא ישתמע אחרת, פשוט כנראה שרק ככה זה הולך איתם, זה גם עם עוד אנשים הולך ככה, חלקם אפילו קוראים פה מהבודדים וכאלה. כאילו יש מצב אני זקנה? מזה לא נראה לי, כאילו בסדר עשיתי לעצמי קצת טראומה מהגיל הגדול הזה עלי אבל אין באמת שום שינוי מורגש.

קיצר אושר לכולם אני סיימתי עם חפירות לכרגע, הלכתי לשתות איזה קפה בוקר (שחר) ומי יתן ויגיעו קצת ריגושים (ולא מהסוג הרע) לפני שאני יתחיל להרוס דברים משעמום,בא לי קצת לעוף באוויר.

נכתב על ידי חנו'שה. , 27/7/2010 05:28  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



20,417

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחנו'שה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חנו'שה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)