מצאתי את חברתי הטובה D:

נטע.

היא עוזרת, תומכת, נאמנה, והחברה הכייי טובה!

D:

======

בהתחלה ממש פחדתי מהחטיבה..

פחדתי מהחלוקה של הכיתות, מהמעבר, מהלימודים..

א-ב-ל

זה אפילו יותר טוב מהבצפר היסודי D:

יש לי ילדים ממש נחמדים בכיתה, חברות חדשות ידידים חדשים וממש כייף לי!!

P:

היום אני ועוד כמה בנות באות לגאיה להכין אוכל!

מאפינס, קוראסונים, מקלות קינמון (:

יאי~

הלכתי..לטלויזיה, יש בובספוגXD

בייי33>

אני מרגישה שאין לי חברות באמת באמת טובות..

לכוולם יש את החברה הכי הכי טובה וגם אני רוצה שתיהיה לי, זה לא שאין לי חברות טובות, זה פשוט שאני מרגישה שהן "מזוייפות".

הן לא באמת באמת תומכות שצריך והן לא באמת באמת בישבילי שאני צריכה אותן.

אני מרגישה די בודדה.

פעם הייתה לי חברה הכי טובה והיה לי הכי כייף בעולם,

הרגשתי שאני יכולה לפנות אלייה בכל נושא, גם אם זה היה סתמי.

עכשיו שאיבדנו קצת קשר וכל אחת מצאה חברות אחרות, והלכה לדרכה.

ואז גם הרגשתי מאושרת, אבל לא כמו שהיה לי עם החברה הכי טובה.

 אני ממש מרגישה כאילו חסר לי משו, או יותר נכון מישהו לסמוך עליו.

============================

פוסט קצר,

אבל אני הייתי רוצה שישימו לב אליו.

נועם.