ימים של שקט.

למרות שהירח היום לא מלא.

הוא קרץ לי, והיה ממש צהוב.

אהבתי אותו,

היום.

להתהפנט...

ולא רציתי לכתוב היום על אהבה,

אבל היא עושה לי חשק לכתוב עליה.

בלילות של ירח מלא

רואה אותך לידי

שוכבים על המיטה בחושך.

כל החלונות פתוחים

האור מאיר אותנו

כסוף וחלבי.

הנה הפנים שלך

הנה החיוך האצילי.

הנה הפחדים בנתק

ואין את הדאגה אליי.

והנה שמחה

כי אנחנו כאן ביחד.

יש לנו אהבה,

היית מאמינה?

אחרי, אחרי כל המדבר הזה,

איזו נחמה.

איפה הנחמה ואיפה אתה?