כשהייתי בפולין, בצעירותי הלא רבה היא, מתתי מבפנים. הנשים הכחושות, רעולות הפנים זרחו אלי בעברי ברחובות ופחדתי.לא העזתי להתיק מבטי מהקרקע הבוכייה אל עבר קווי העיניים ששוטטו לימיני ולשמאלי ללא הפסק. דרך זו הייתי שואל מטרה בחיפושים חסרי פשר ימים רבים, עד שבאחד מהם נתקל מבטי המושפל בטורקיז בוהק, משתפל כלפי מעלה כבצורת הרגל