something to believe

זה פרק חופר על אנשים שהיו חשובים לי

מי שלא אוהבת חפירות לא ממליצה להמשיך לקרוא חחח

ואהבה זה לא תמיד מספיק...

כנראה שיש אנשים שאני באמת לא ישכח

בעצם יש הרבה אנשים שאני לא ישכח

פשוט הרבה קשרים נגמרו חרא

ודי הייתי רוצה להגדיש פרק לכמה אנשים בלי שמות בלי כלום פשוט לא יודעת

פה אני יכתוב הכל ולהם ישית לא בא לי לפנות כי הרוב לא בקשר...

שנגמר רע אז רע חחח

נתחיל מהראשון חחח

אני די מתגעגעת לקול שלווי אותי כמה שנים טובות חחח

בשנות התמימות שלי XD

תאמת למשהו הייתי כ"כ רוצה לחבק אותך עכשיו ולדבר על הכל על מה שיהיה

לימדת אותי הרבה בחיים

תמיד הייתה זה שמנחם אותי ופה לא בשביל אינטרס או משהו

מה שבטוח אתה תופש חלק די משמעותי בחיים שלי

למרות שאנחנו כבר לא מדברים והייתי רוצה שנחזור

אבל אין טעם

וזאת הייתה תקופה טובה חחח איך הייתי רושמת בכל מקום שאפשר תשם שלך

באמת אהבתי אותך

יש לי בלב כ"כ הרבה הערכה אלייך כלפי כ"כ רב דברים

עכשיו בדיוק עולים כזה פלאשבקים ודמעות חח

כל שיחות שהיו לתוך הלילה חחח

הכל נשאר קבור ביניינו

אני זוכרת כמה בכיתי שנפרדנו זה היה משבר גדול וכמה כאב היה =\

אבל עכשיו הכל מאחורה ורק זכרונות טובים

ולבנאדם השני

וואי זה כבר מישהו

שאני אהבתי מאוד

אבל כנראה שאני זאת שהתחלתי לא נכון ולא יצא מזה כלום

אבל המעט זמן שראיתי אותך או החיבוק והנשיקה 

חחח זה היה כ"כ מצחיק איך פחדתי לגשת אלייך התרגשתי כמו איזה מעריצה של טוקיו הוטל שרואה את ביל או מישהו שהיא אוהבת אותו משמה

והייתה נחמד

אבל אחרי תקופה נעלמת פרשת יותר נכון מכל מה שהייתי אמורה לפרוש מזמן

וה3 פעמים שראיתי אותך אחרי זה

בראשונה זה היה "WOW השתנת "וכמובן שאותי לא זכרת למרות שמה ציפיתי אני לא דיברתי איתך אחרי שפרשת אז למה שתזכור חח

בפעם השנייה הסתכלת עלי ואני בדיוק עליתי במעלית הזזה הזאת וחייכתי אלייך ועדיין המשכת להסתכל עלי

חחחח

והשלישית ישבת כמו הומלס עם כמה חברים מול החנות של פרוןת הזאת ליד סנטר חחחח

ואני בדיוק אמרתי איזה משהו נראה לי לא חינוכי חח

חחח ושעברתי כבר אז כזה

וואי זה היה הוא

חברה שלי: מי זה הוא חחח? 

ווי תראי איזה פאדיחות על מה אני דיברתי

חחחחחחחחח

מה שזה לא יהיה זה היה קטע מצחיק כזה

כל פעם היה לך תמבט הזה שלך מעניין עם זכרת אותי

למרות שאני חושבת שלא אבל שיהיה

לפעמים יש אהבות שלא צריכות להפתח

אהבתי אותך אבל לא הרגשתי תהתאמה ביניינו זה היה כז תקוע ולא ניסיתי לעשות עם זה משהו

עם זה היה קורה עכשיו זה היה שונה לחלוטין

אבל לא בוכים על חלב שנשפך

אי אפשר להחזיר אותו חזרה

וכבר אין טעם

אממ והפעם זה ידיד קרוב מאוד שלא העזתי להפגש

וכנראה שהוא החליט לפרוש כזה

איך אפשר להכיר מישהו בצ'ט

חח אני זוכרת

איך התחלנו לדבר הוא נפרד מחברה שלו ולא כ"כ היה לו מצב רוח

ואני בכלל כולי תמימה

מנסה לעודד אותו חחחחח

בסוף אני חושבת הצליח

בהתחלה הידידות הייתה מעפנה כזאת

והייתה הפסקה כזה לא דיברנו תקופה

ואז התבגרתי

וכל שיחה הייתה מצחיק והכל

וגם אז הוא התאהב בי ולא אמר את זה

כי הוא ויתר כי לא הסכמתי אף פעם להפגש

כי הוא רחוק

ותמיד שהוא הזמין אותי זה היה כזה אנחנו עושים מסיבה וזה תבואי עם תרצי את יכולה לישון אצלי

ואני תמיד חושבת "וואלה אני יבוא וכזה בטח יקרה משהו"

ישר כזה ולא יועת הידידות הזאת הייתה די חשובה לי

למרות שעם הינו נפגשים ויתי נותנת לקרואת למה שיה יכול או אמור היה לקרות

היה יוצא מזה משהו יפה כי תכלס הוא בנאדם מקסים

ועכשיו נעלמנו אחד מהשני

והתרחקנו...

אבל ככה בחיים?

ואממ כל השאר או שאין טעם להזכיר כי שום דבר לא היה משמעותי ...

או שאני בקשר והם יודעים תרגשות שלי ו שאין לי כוח לפרט חחח

מה שבטוח שאני די זקוקה למישהו חדש 

רק קשה לי לפתח עכשיו רגשות

ומי שלא יבוא נראה פשוט לא זה

אני ישר פוסלת

שיהיה לכם שבוע טוב

אוהבת

נסטי3> 

מליון אי הבנות קטנות
אני כל-כך משתדלת שתראה אותי באור הזה ש...
יהדהד לך קול קטן באוזן שיאמר לך ש...
אני בסך הכל קרן אור,
חיובית.

אבל,
אני לא יודעת מה אתה שומע,
כשאני מדברת
וגם כשאני לא מדברת.
כשאתה לוחץ לי את היד חזק בלילה,
כשאני מחבקת.
מה אתה שומע?
אתה שומע אותי?

אז לפעמים,
אני מפחדת.
שאני מתנגנת לא נכון,
עד שתרצה לרכוש אטמי אוזניים.
שאני חורקת על הלוח שלנו טיפה חזק מידי.
ואתה צורח בלי קול שזה לא כזה נעים,
ואני לא שומעת.
תגביר את הקול,
שלא נלך לאיבוד.

זה הכל משקעים.
הדמעות שלי מחלחלות באדמה,
והבור הזה נפער כבר עד סין.
מחילות תת קרקעיות,
של לב שבור.
זו לא אשמתך,
לפעמים, אני אפילו לא מאמינה למילים של עצמי.
שקרים ואמיתות הן כמו שאלות אמת או שקר,
ותמיד יש צד שלישי
תמיד יש חצי או רבע נכון...
תמיד יש שברים.

מיליון מילים שבורות שאני לא מצליחה להגות נכון,
אני מתבלבלת
ואז אני נשברת.
אני מתחרטת עוד לפני שזה מתחיל.
ויודעת שאולי זה מה יש,
אבל ה-יש הזה מחניק לי בגרון.
שאף אחד הוא לא הפתרון.
וכשאני לא מצליחה שתבין אותי,
כי אני לא מצליחה להבין בעצמי,
המטר הזה יבוא ממילא.

ואני,
אני מצטערת.
כי...
אני בטח לא כזו יפה כשאני בוכה.

אני כל הזמן אומרת שאיתך הכל בסדר,
זו אני שמשליכה לעצמי חול לעיניים עד שזה שורף.
שאתה עושה הכל כדי שאני ארגיש מוגנת,
כדי שאני אוכל לחייך גם כשחשוך.
אבל משקעים מתנקזים גם כשאין גשם
גם כשהוא לא זולג מהלחיים אלא מפסגות ההרים בשקט בשקט.
והמשקעים שלך זורמים לצד הדרך,
מחפשים את השביל הנכון,
להיספג בחום.

אז תלחץ חזק,
עד בוא השמש.
היא תגנוב את הרטוב הזה,
מבעד לתריסים,
כשנירדם שוב,
עם זריחתו של יום.

ואני,
אני כאן.

נ.ב

זאת לא אני כתבתי את זה

אבל היית חייבת להשם בלוג

כי זה כ"כ מהמם

התחברתי לכל מילה כאן...

אממ אז זה הולך להיות פרק די עמוס

אז שאני יתחילD:

קודם כל חג שמח וכשר לכם=] חחח

הספר היה די מצחיק אין כמו משפחה וקרובים

למרות שהיו חסרים הרבה

אמא שלי במיוחד אני עדיין כועסת אליה אני שונאת שהיא מבטיה ולא מקיימת דברים קטנים

כמה שזה נראה חסר משמעות זה הרבה

לצערי בשבילי במיוחד הערב הזה יכל להיות אחר בלי הדמעות בהתחלה

אני מוצאת תעצמי הולכת לארוכת חג בשחור הכל היה אצלי שחור

וזה כ"כ איפיין את כל מה שאני מרגישה בפנים

אני שונאת לצבור דברים בפנים.

אני לא ילך לישון אני יחכה שהיא תחזור ואני יגיד כל מה שיש לי בפנים

נמאס לי להפגע מחוסר אמון בה למה אחרי שאני מרגישה שיש לי מזל שיש לי אמא כזאת היא מצליחה להראות תפאקים שבה

כ"כ הייתי רוצה שזה יהיה שונה

אבא שלי די חסר בתמונה

אבל הוא לא יחזור לא משנה מה יהיה

ואני לא רוצה לדבר על זה יותר אין טעם וגם ככה זה לא מעניין מישהו חוץ ממני D:

התקופה הזאת קצת קשה לי מבחינה פיזית וקצת נפשית

ב25 יום הולדת לסבתא

ויש לי שבוע לחזור לעצמי כי אני מרגישה די מפורקת בפנים למרות שכלפי חוץ זה לא נראה לעין

והיום דודה שלי אמרה לי שלפעמים יש מצבים שיא לא יודעת איך לפנות עלי

זה גורם לי להרגיש כמו איזה בנאדם מיוחד שצריך לדעת איך לפנות עליו חח

זה שאני מעיפה שחור על פני כל צבע ושומעת רוק במקום מזרחית לא עושה אותי "מיוחדת"

אני בנאדם כמו כולם חחח

אממ ואממ אולי אני יהיה במפגש יום שני אז אני ישמח לראות אנשים מעניינים יש לי מסן למעלה שמה מי שבא שיכנס למסן=]

ואממ אני זקוקה לחבר עכשיו למרות שאני לא כ"כ מרגישה מוכנה לקשר

לא יודעת למה קשה לי להכנס לקשר הקשר הקודם שלי היה 3 חודשים ולא יודעת הכל היה טוב אבל לא יודעת מה קרה לי

ואחרי זה לא הייתי ממש בקשר רק פה ושמה לא דברים רציניים

ואני לא יודעת אני מרגישה שאני רוצה לאוהב אבבל קשה לי להפתח לפני מישהו

קשה להראות מי אני באמת מבפנים

בקיצור משמעוניין בחברה אני פנויהD:

כמה עלוב =\

אבל אני יתגבר

פשוט מחכה למישהו מיוחד שיבוא עם ורד

או משהו כזהXD

דמיון פרוע הייתי אומרת^___^

ותמונה לסיום איך לאD:

ועוד אחת כי בקודמת רצית להתלהב מהחישוק הלו ברור חח

תמונה שאהבתי חחח