חודש חדש.

אין לי עדיין תוכניות, מה שיהיה- יהיה.

אז מה חדש?

* ביום חמישי קניתי שלושה לקים, שוב.

אחד בצבע צהוב בננה- שאני אשים בקיץ, אחד בצבע ירוק והשלישי בצבע כחול- כסוף.

* ביום שישי קניתי מכנסיים וסוודר שממש אהבתי.

יש לי הרגשה שאני הולכת לחרוש על הסוודר הזה החורף.

* אני כבר לא בדיכאון. וזאת הרגשה נפלאה, אחרי כל כך הרבה זמן.

הבנתי שתמיד יש מישהו בעולם שמחכה לי, ואני אמצא את החברות שלי בזמן המתאים.

* עוד 28 ימים כריסמס, שנת 2008.

* היד עברה, ולמזלי כלום כבר לא כואב לי.

* יורד גשם, אני מאושרת. אני כל כך אוהבת גשם.

החיים מתחילים לחייך אליי, אני מרגישה ממש טוב. אני מקווה שזה ימשיך.

x x x

יום שבת- 1/12/2007.

ביום שבת נסעתי ל"אגמון החולה" עם דודה ודוד שלי, בני דודים שלי, ועוד חברים של אמא שלי.

למי שלא יודע- זה מקום שבו ציפורים עוברות לפני שהן עפות לארצות חמות בחורף.

לא ממש התלהבתי מהציפורים ומהמקום, כי מי שעובד שם לא מטפל בעצים. (כל הקטע שזה אמור להיות טבעי).

ולפעמים טבעי זה לא הכי יפה, אבל עדיין היה ממש מקסים, ויש שם נופים יפים.

יש שם גם מסלול לרכיבת אופניים ומכוניות גולף שאפשר לשכור שם. אפשר גם ללכת ברגל.

שכרנו אופניים- לילדים, ושתי מכוניות גולף להורים. בשביל המכוניות היה צריך לחכות שעה, אז בינתיים יצאנו לרכוב לבד.

המסלול באורך 10 ק"מ, ועשינו אותו בערך בשעה. וואו, זה היה מעייף, כאבה לי התחת והרגליים :/

רק כשחזרנו ההורים קיבלו את המכונית, אז יצאנו איתם לעוד סיבוב. הבנים- על אופניים. לי לא היה כוח, נסעתי במכונית.

בסוף כולם התעייפו, וכל פעם מישהו אחר ישב במכונית. אפילו נתנו לנו לנהוג, למרות שאסור ^ , ^

אחר כך עצרנו איפשהו באמצע המסלול, איפה שהיו שולחנות פיקניק, ואכלנו סנדוויצ'ים.

אחרי שסיימנו את המסלול ויצאנו מהפארק, נסענו לראש פינה. נכנסנו למסעדה- גריל בר.

הזמנו אוכל, חיכינו, אכלנו. היה לא משהו. הביאו למישהי דג לא מבושל, הוא היה כמו סושי S:

אז היא התלוננה למלצרית, והמלצרית לקחה אותו כדי לחמם. כשהיא חיממה אותו, היא הביאה אותו בחזרה.

ומה אנחנו רואים? שפתאום יש לדג ראש. (בפעם הראשונה שהביאו לנו את האוכל הראש נפל על הרצפה והמלצרית לקחה אותו).

מה שאומר שהמלצרית שמה את הראש של הדג בחזרה- אותו הראש שהיה על הרצפה.

בסוף לא חייבו אותנו על המנה הזאת, ובצדק. זה היה ממש מגעיל מה שהם עשו.

אבל בתכלס? היה ממש כיף, נהניתי לרכוב על אופניים, נהניתי לפגוש את כולם.

x x x

היום אני אשים גם שיר, בפעם הראשונה.

שיר שמעלה חיוך. הוא מזכיר לי שתמיד מישהו מחכה לי בחוץ.

ושיש לי חלק בעולם הזה. לי ולכולנו. אתם אף פעם לא לבד.

גם כשהמצב נראה עגום- תמיד יש מישהו שמחכה לכם, ואוהב אתכם.

x x x

אז כמו שאתם בטח יודעים, חנוכה מתקרב.

חופש, סופגניות, לביבות, נרות, חנוכיות.

רציתי לאחל לכולכם חג חנוכה שמח (:

שיהיה המשך יום טוב, גלית.