היום צובעים את החדר של ככה!

אין, אין על הקבוצה שלי פשוט

(אין על התנועה הזאת, אין על הקן הזה)

פשוט כל כך כיף

וזה אומר שעתיים ומשהו של למות מצחוק (אתמול בערוץ שמונה אני אמא ואבא שלי ראינו סרט על שהיתה בו אנקדוטה מרתקת בנוגע לאנשים שליטרלי מתו מצחוק. נשמע לי כמו אחלה דרך למות) בגלל כל מיני הברקות של אותיר (בשבת אותיר ואני עשינו תחרות, מי מגיע ראשון לשכונה - הוא רץ ואני הייתי על אופניים. הוא ניצח, התפלץ העל אנושי הזה, וזה לא שרכבתי לאט! אח"כ הוא שולח סמס: "ניצחון! 3: אני שולח את זה כי זה חשוב!!!!" נועה: "ניצחת אותי! לעולם לא אשכח את כוחותיו של סופר אותיר האגדי" אותיר:"And don't you ever forget that!... muhahahah (gone bananas)" אני: "כפרה עליך אותיר" אותיר: "אני הילדה הכי יפה בגן" משהו מדאים, האותיר הזה, מדאים פשוט)

ואני סוף סוף אלך לראות את פיר מינוטן

עם חֶבְרָה סופר גזעית (סבתא, שהיא בערך האישה הכי מגניבה ביקום מעל גיל שישים)

כולם נורא מגניבים בזמן האחרון

(כל פעם שאני ומיכל יוצאות מביתספר והולכות הביתה זה מגיע לשיחה שהולכת בערך ככה: "בא לי בורקס. בא לי בשר. בא לי פרגית. בא לי פרה. בא לי גלידה *בא לי ובא לי ובא לי, ובסוף-* ...בא לי גמל".)

חשבתי שזה רעיון ממש טוב לקנות חמור ולגדל אותו בחצר האחורית של הקן. נקרא לו רופוס או משהו

זה יכול להיות ממש מגניב, ביום כיפור כשכולם ירכבו על אופניים אני ארכב על חמור.

וואו זה פוסט אחר הגרועים

אולי אני לא מצליחה לכתוב פוסטים באמת טובים שאני שמחה

גם זה, משהו מדאים

נועה