לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Carbon made only wants to be unmade

Avatarכינוי: 

בת: 17

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2008

What About Me? 20.12


שלום קבוצת ככה היקרה

הא לכם סטייטמנט

 

נשבר לי מלסחוב את כולכם על הגב שלי.


זה מתחיל בדברים הכי קטנים שעולים לי על העצבים. זה מתחיל בעצלות המשתפכת שלכם וחוסר האמביציה המשווע, למרות שיש ביכולתכם לעשות הרבה יותר; כשמלטפים את הרצפה במקום לקרצף, כשמרימים שתי חתיכות נייר מהרצפה במקום לנקות את החדר. זה ממשיך בזה שאתם הולכים מכות בפעולות ובפעילויות הקיניות, נמרחים על הבנות ומתים לצומי מהכיוון הלא נכון. בזה שאתם באים לפעולות במטרה לפוצץ אותן. זה מסתיים בחוסר האחריות המזעזע הזה. אתם באים והולכים. יש לכם אפס מחוייבות לקבוצה עצמה, לקן. אתםגופים נפרדים. לקבוצת ככה אין דימוי של "אנחנו". אין לכם מושג כמה שזה מתסכל להגיע לשפ"ק, אחרי לילה שבו הלכתי לישון בשלוש וחצי, ולגלות שאני שם לבד. אני, רמי, יואל ונגה.

התחלתי לבכות שם.

מכאיב לי לדעת שפשוט לא אכפת לכם מזה. אם אני לא אזום דברים, מי יזום דברים? לכם מצידכם, שום דבר לא מזיז.

פאק איט. פרקו כל עול. פוצצו פעולות, שגעו את רמי, הרביצו אחד לשני עד שהנשמה שלכם תצא. אני רוצה לעזוב את הקבוצה. בואו נשים את זה במקום. אני בנאדם די מרכזי בקבוצה. אני חושבת שאני מרכזת חלק גדול ממה שקורה. מפריע לי לראות שאתם עומדים מנגד ולא אכפת לכם. באמת, תבינו, יש הבדל בין תנועת נוער לבין חוג. אתם חייבים לתרום מעצמכם. ואתם לא. אתם באים לקן כדי להתפרק. אין לכם אחריות, אין לכם מחוייבות. אתם לא דורשים מעצמכם כלום, ואני בכלל לא חושבת שזה לא לגיטימי לבקש, להגיד, לדרוש מכם, לדרוש מעצמכם יותר. מי שלא מסוגל לזה מוכרח לקחת את עצמו בידיים, או ללכת.

באשר אלי.

אני באמת לא מסוגלת לעמוד בזה יותר. כמה זמן זה כבר ככה? שנתיים? קשה לי, באמת קשה לי. קשה לי לסחוב את זה על הגב שלי, קשה לי להיות תמיד זאת שנוכחת בפעולות כמעט תמיד, קשה לי להיות זאת שתמיד מודיעה כשהיא לא באה, קשה לי להיות זאת שתמיד נוכחת בכל הפעילויות, בקבל"שים ובשפ"קים, קשה לי להיות זאת שמשתפת פעולה, קשה לי לאכול את החרא שלכם, קשה לי להיות זאת שתמיד נשארת אחורה לקפל את הדברים, קשה לי להיות תמיד החניכה המצטיינת.

זה היה קשה לי פחות אם לא הייתי מקבלת מכם, קונסטנטלי, יריקות בפנים.


תראו למשל את מקרה הפנדה של אתמול.

שלום לטם. אני לא תוקפת אותך. אני בכלל לא. עומדות לי דמעות בעיניים כשאני כותבת את זה.

ישבת אתמול וריסקת צבע פנדה חום על השולחן, סתם ככה.

אמרתי לך שחבל שהרסת אותו. הוא היה שמיש. לקן אין הרבה כסף, ואת מעט הכסף שיש לו הוא לא משקיע בפנדה.

אמרתי לך לנקות את זה.

אמרת, מה תעשי לי אם לא? תפסיקי לתפוס פיקוד כל הזמן!

שאלתי אם היית רוצה לתפוס פיקוד במקומי.

שתקת.

 

 

 

 

 

נועה

נכתב על ידי , 20/12/2008 19:58   בקטגוריות השומר הצעיר, שחרור קיטור, רע!, אנשים  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-26/12/2008 15:05



45,115
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)