די לנבור בעבר
הבה ננבור בהווה!
נועה האקזיסטנציאליסטית.
יש לי וידוי רציני!
אני פסנתרנית גרועה. למה אני פסנתרנית גרועה? בגלל שאני עצלנית אש ומתאמנת אולי פעם בשבוע. הסיבה שבגללה אני מתאמנת ממש מעט - הפסנתר שלי עומד בגבו אל הקיר המשותף שלנו עם הדירה שמשמאלנו. עכשיו, בצד השני של הקיר עומד פסנתר בדיוק באותו מקום ויש שם בחורה שמנגנת מעולה בלי הפסקה. אפילו שעות אין לה - שלוש בצהרים ביום שישי, אחת עשרה בערב, אין אלוהים. והיא מנגנת מעולה. וזה ממש מוזר לי לנגן את הקקי המתלמד שלי בהנחה שששומעים אותי שם ושמשווים אותי לבחורה מהצד השני של הקיר. אני מקנאה בבחורה בצד השני של הקיר
אני צריכה להתאמן יותר!
אני צריכה להרגיל את עצמי להתאמן ממש הרבה, ואז להפסיק להתבייש בכישורי הנגינה העלובים שלי.
עוד וידוי!
יש לי מחשבות פליליות.
החלון שלי משקיף לחלק האחרוי של שורת בתים מדורגים. לדירות בקומות הראשונות יש חצר, ואני רואה את החצרות שלהן. באחת החצרות יש טרמפולינה. ממש ממש ממש גדולה. כלומר, באמת, ממש גדולה. אני שוקלת לטפס על הגדר, או לפרוץ לבית, רק בשביל לקפוץ על הטרמפולינה הזאת. יואו איזו טרמפולינה שווה! אני רוצה גם >:
הלאה