הכי דפוק זה שאני עומדת במסיבת פורים ובוכה ובוכה ובוכה, והדמעות זולעות לי על הלחיים כמו איזו לא יודעת מה, וכל האיפור נמרח ואני בוכה ובוכה ובוכה

ובוכה ובוכה

בגללךָ.

-

בעיקר בגלל שהיו אלה השפתיים שלך שהייתי אמורה לנשק היום, בעיקר בגלל שהיה זה הזקן שלך שהיה אמור לגרד לי את הסנטר היום, בעיקר בגלל שאמרנו אחד לשני דברים כל כך נעימים, בעיקר בגלל שאמרת לי שאתה חייב אותי (ובעיקר בגלל שבאמת האמנתי שתקיים, אבל אין לי זכות) ובעיקר בגלל שאין לי באמת את מי להאשים חוץ מאת עצמי, על נטייתי להתאהב בנשמות תועות ולא באנשים, עם גפיים ועיניים וראש וגב, ועל כך ששיחררתי א החבל יותר מדי ודיברתי שטויות.

פלא שבסוף אני נשארת לבד ובוכה במסיבות?

הגכחתי את עצמי למוות, אימרס יור סול אין לאב, אני הולכת לאכול לזניה.

\

אתה בעיטה בבטן, אתה צביטה בלב.

in the blackness of spring I burn

וטוב שהיה

(:

על מי בעצם אני עובדת?

תחושה של אהבה חדשה ממלאת את בית החזה, נלחצת כלפי מעלה, דוחקת את הסרעפת וגורמת ללב להחסיר פעימה, ועוד פעימה, ושוב, ולנשימות להיות לא סדירות, ולמנגנון ההגנה הציני שלי להתפוגג ולהפוך אותי שקופה לגמרי.

אני חושבת שזה הדבר שאולי הייתי הכי צריכה עכשיו, על אף כל הצרות.

המשך יבוא.

אנד איט ברייקס מיי

הא א א ארט

הא א ארט

הא א א א א א א א ארט.

עברתי

את

המיון

לסידס אוף פיס!

למה זה תמיד חייב כל כך לכאוב,

לעשות את המעשים הנכונים?

בבקשה תורידו אותי מהצלב. לוחמת חברתית שכמותי.

נוכחותי המשיחית לא מפסיקה להכות ואפילו היום זומנתי לשיחת ח"ח עם הרכזת של השכבה שרצתה לחזק את ידי על שיצאתי להגנתה של אחת מהשכבה, שהיא אפילו לא חברה שלי ולמען האמת איני רוחשת לה חיבה יתרה, שעשו עליה עליהום פייסבוקי גועלי. ממש מושיעה, באמת

אמרתי לךָ אתמול: יש לי יכולת להזדהות עם אנשים בהרבה מאד מצבים ולהכניס את עצמי לנעליים של הרבה אנשים בהרבה מצבים ולהבין אותם, ואני מתאכזבת כשאנשים אחרים לא מסוגלים להבין אותי. אף אחד לא שאל אותי מה עובר עלי

I am tired, I am weary

I could sleep for a thousand years

הריני להודיעכם שאני מוכרחה למצוא מישהו חדש, או משהו שבאמת יתן לי סיבה לחיות.

נ.ב:

הפרסומת של יס עם הגמד ההרבה פחות נאה מאובמה והאישה שנאה הרבה יותר ממישל היא לגמרי אאוט אוף קונטקסט בעיקר לאור העובדה שהתמיכה באובמה הולכת ויורדת בכל העולם וגם בקרב האמריקאים, איזה מומנטום גרוע, בחיי

נ.ב.ב

מישהו כבר ראה את פרשס? מישהו הבין מה הסיפור של האח ג'ון?

מרגיש לי כאילו דברים מתחילים להסתדר.

אני שמחה.

Do me a favour and break my nose
Do me a favour and tell me to go away
Oh do me a favour and stop asking questions

(Arctive Monkeys, Do Me a Favour)

We walked arm in arm
But I didn't feel his touch
A desire I'd first tried to hide,
That tingling inside was gone
And when he asked me:
'Do you still love me?'
I had to look away
I didn't want to tell him
That my heart grows colder with each day

(Bat for Lashes, What's a Girl to Do)

Your setting sun
Your broken drum
Your little drugs
I'll never forget you
Never forget you
Never forget you
 

(Beck, Broken Drum)

Lady as I leave you
limp on the floor
distorting our voices
slamming the door
I say sorry

  I say bye bye
I say miss you
I say cry cry

(Bonnie Prince Billy, Careless Love)

(The Cure, Going Nowhere)

Don't come to me with forevers
I love you more with each new day
But there is nothing everlasting
And Death blows promises away

(Flowers from the Man Who Shot Your Cousin, Lay Down Your Arms)

Last night I dreamt
That somebody loved me
No hope, no harm
Just another false alarm

(The Smiths, Last Night I Dreamt That Somebody Loved Me)

And if you could see me now

Said, if you could see me now

girls, you've got to know when it's time to turn the page

When you're only wet because of the rain

(Tori Amos, Northern Lad)

אין לי ברירה רק לעשות ככה
אין לי ברירה אני מצטער בשבילי
אין לי ברירה תמיד זה אני מולי
אין לי ברירה רק להיות איתי

(אביתר בנאי, מנגינה יקרה)

ואלה הימים הקצרים הארוכים
וכל המשקאות תוססים בבקבוקים
ימי גם זרע גם קציר
מסיבות סיום וביכורים
כולנו למודי לילות יראי בקרים
יראי בקרים

(שלומי שבן, מסיבת גג)

Immerse your soul in love

(Radiohead, Fade Out)

ערבית היא השפה היפה ביותר שקיימת ללא עוררין.

אני אוהבת ערבית.

הבנאדם הכי היסטרי, חרדתי, חלש ובכיין שקיים

יותר מכל האמהות, מכל הסבתות, מכל האחיות של כולכם ביחד ומכל האלה שהיו לאורך ההיסטוריה ובכל רחבי העולם.

פשוט אידיוטית גמורה

וזה

פאקינג

מאכזב

אני לא יודעת האם יש לי באמת סיבה אינטליגנטית להיות אומללה כרגע, אבל אולי הכל באשמת הג'נטליה הבעייתית שלי.

הוא היה מספיק פחדן בשביל לכוב אצלו בבלוג דברים שהוא לא היה מסוגל לומר לי, אבל אני עובדת אחרת. אני לא אכתוב כאן דברים שלא נאמרו, מבטיחה לך.

הוא אמר לי שהוא שלח לי מכתב בדואר. לא קיבלתי מכתב בדואר כבר בערך שבע או שמונה שנים. כל הסופ"ש התחרבן לי בגלל השטות המזורגגת הזאת. ניתוק קשרים אמור להיות משהו שקורה בשניה ולא חוזרים אליו יותר אבל אנחנו בהרגלנו לא החלטיים וזירווגנו את המוח החל ביום שישי ועד היום בצהרים, מה שכלל בכי בכמה הזדמנויות שונות בשתי נקודות על מפת ישראל וכעס וסטטוסים זועמים בפייסבוק ואני אמחק אותך מכאן ואתה תמחק אותי מפה והנה הכל יהיה בסדר אפילו שהכל לא.

אני חושבת שאני לא אפתח את המכתב הזה.

הועידה היתה חדשנית כשלג דאשתקד. האמירות היו פשטניות ורדודות והשיח היה ברמה נמוכה בהרבה מזו שאנחנו מורגלים אליה מהקן, בעיקר כאשר מדובר בנושאים שדשנו בהם לא פעם. בהפסקות היה כיף ובלילה היה כיף ועם האנשים היה כיף ובכלל אפשר לסכם את כל הסיפור כהצלחה צנועה ולומר שבטוח שאם הייתי בבית הייתי עסוקה בלהיות מבוסאת ולשחות בקקי שבו שורים כרגע נבכי נשמתי העלובים (כמה מקסים) אבל לפחות היתה לי הסחת דעת ושאיפה קלה להתחכך בבני המין השני להתמזמז וללכת אבל כנראה שהיה קר מדי בשביל הדברים האלה. לעזאזל.

לא נשאר לי כל כך הרבה חשק לחיות כרגע, כשאני יוצאת מזה אני (לא באמת) קונה מתנות לכולם.

אוף, תקחו אותי כבר

רק תקחו, שמישהו יעסיק אותי קצת, אני כבר מתחרפנת מרוב אני

נועה

לא!

ציפור בה מצפצפת

קיבוצניקים אומרים שצה"ל רוצחי ילדי-הי-הים

גבעה לי

גבעה לי

גבעה לי חביבה.

(אני נוסעת לגבעת חביבה. אני שוקלת להצטייד בדגל ישראל להתעטף בו כשאני אומרת לכל הטלי פחימות ולכל התומכים בפייסבוק של העמוד "we are with Gaza" שבו אנשים מצטערים על כך שהילטר לא סיים אתהעבודה שלו, ושוב, (הפסוקית ממש ארוכה) להתעטף בו כשנאי אומרתץ לכל האנשים המצויינים לעיל שהם עוכרי ישראל)

ריקודי עם לתוך הלילה! כן כן! ומזרון עם פשפשים!

פוטיפר ספר שקלים בחדר שלו שמתחת לחדר השינה עד שהוא שמע  מהומה גדולה (mighty rumpus!) שמתרחש ממש מעליו.

יוסף! אני אראה אותך! נרקב! בכלא!

*יוסף נופל*

הו, יוסף המסכן, מה תעשה, בלה בלה בלה בלה

קבלו את העיניים של הספינקס