לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

ה ב ל ו ג ש ל י .


אולי פה אני אוכל לכתוב באמת.

כינוי:  אני ני ני ני.

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

1/2008


אוף.

אני מרגישה שלא נצא מזה.

ואנחנו מתלוננים ומתלוננים,

ועצובים ומבואסים,

והכל קל זה להיכנס לדיכאון מכל זה.

אבל אני מרגישה שבאמת לא נצא מזה.

אני לא רואה את הפיתרון.

גם הוא לא.

אפחד לא רואה את הפיתרון.

השאלה היא, אם בכלל יש פיתרון.

לבעיה כזאת, בכלל יש פיתרון?

ובאלי שיחזור להיות כמו פעם.

אז צריך לחשוב, מה היה פעם שאין עכשיו?

- אותם.

אז נכון שהם לא פה, אבל צריכים ללמוד להתקדם לא?

להמשיך ולהתמודד עם מה ועם מי שיש.

וזה לא פשוט. ברור שלא.

עוד לא גיבשנו לעצמנו את ההווי הזה שבשבילו נרצה להישאר בקן אחרי ולפני פעולות,

ובימים שהם גם לא ימי פעילות קבועים.

שאנשים ירצו לבוא.

שיהיה כיף. שיהיה רצון לבוא.

 

ואולי זה עוד יכול לקרות.

אולי זה עוד לא כזה מאוחר.

אולי עוד יש תקווה..

אבל כרגע אני שואלת את עצמי...

 

איך?

 

איזה מזל שנשארו עוד הדברים הקטנים האלה [האנשים האלה],

שממשיכים לעשות לי טוב,

בין כל הטירוף והבלאגן הזה.

נכתב על ידי אני ני ני ני. , 5/1/2008 22:45  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטע ב-7/1/2008 07:22
 





443

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאני ני ני ני. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אני ני ני ני. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)