ה ב ל ו ג ש ל י .

אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!1

טוב.

אז היה מדהים!!!

באמת שהייתה הופעה כל כך כיפית!!!!!!

והיה כזה כיף לשבת ולשיר יחד איתו ולצחוק מהבדיחות המפגרות שלו,

ולראות איזה פשוט ילד קטן ומצחיקול!

ואחרי זה שהוא יצא החוצה

ונתתי לו כיף קטן (:P)

ואפילו אמרתי לו משהו והוא לגמרי התייחס,

אז התלהבתי!

ונכון, הוא רק בנאדם, ובאמת, שהוא הכי "לא בנאדם" בנאדם שיצא לי לראות,

וכאילו פשוט נחמד, שמכל האנשים בעולם, יצא לי, ולעוד כמה אנשים איתי (וכמובן, מישל) לראות אותו מקרוב, ולגעת.

קצת לגעת ב"כוכבות" שלו.

אותו בנאדם שהשם שלו רשום על פוסטרים, ותמונות שלו נמצאות בכל מקום, ושירים שלו מושמעים ברדיו - היה קרוב אליי.

אולי הרגשה קצת מפגרת, אבל אין מה לעשות - זה פשוט הרגשה מעולה!!

אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא.

מעניין כמה זמן ייקח עד שהאדרנלין שלי יחזור להיות נורמלי.

פום פום. פום פום.

"זה הבית שלי
המקום בו גדלתי
הגעתי קטן ומיד התלהבתי
פוגש חברים
מכיר כל פינה
רואה איך כל יום התמונה משתנה
אם בא לי לצחוק
אם בא לי לדעת
זה הוא שתמיד יודע לגעת
אם ככה פתאום מתחשק לי היום
לצייר עוד חלום"

אז לא. לא ערוץ הילדים..

אבל יש לי מקום אחר לגמרי, שהשיר הזה נכתב בדיוק עליי ועליו.

וכמה שזה כבר ברור, הקן שלי.

 אז היה לי סופ"ש מלא בשיחות, דברים חדשים-ישנים, מלא בצחוק, מלא בלמידה.

סופ"ש נחמד הייתי אומרת.

=)

זה מפליא עד כמה שהשיקול דעת שלנו משתנה.

משתנה בין הבוקר, לצהריים, לערב ובלילה.

זה מפליא עד כמה שבאמת, את אותה החלטה, היינו מחליטים באופן שונה אם היא הייתה בזמן שונה ביום.

אבל לא רק מהזמן שיקול הדעת שלנו מושפע.

גם ממצב הרוח, הסביבה, האנשים, ותתפלאו, אפילו ממזג האוויר.

מדהים.

אז מה, אי פעם השביתה הזאת תיגמר?

אז אני לא יכולה להגיד שלא נהניתי אתמול, ולא נהניתי לצרוח ולקפוץ ולראות אנשים.

אבל כאילו, לא הגיע הזמן??

ואין לי יותר כח להרחיב על זה.

זה כיף לדעת. ברצינות שידע = כוח. וכמה שזה נשמע מפגר ואולי אפילו "חנני" כזה, באמת שהרבה יותר כיף לדעת, מאשר לא לדעת.

שבוע טוב. =))

וואו. התמונה הזאת... מזכירה לי כל כך הרבה.

מעבר לזה שיצאה תמונה ממש מגניבה ואפילו מדהימה ויפה,

היא מזכירה לי כל כך הרבה רגשות ותחושות.

תראו איך אנחנו לבושות. זה אחרי אלף התלבטויות - לשים בגד ים או לא? מכנסיים - ארוכים, או עד הברך? חולצה או גופיה?

ואנחנו עומדות שם. טיקטקיות ולידינו כמה גו"בניקים מגניבים. או יותר נכון - גו"בניקיות מגניבות.

ורק התמונה מזכירה לי את כל המחשבות של אז.

איך יהיה בכינרת?

עם מי נדבר?

מי ידבר איתנו?

עם מי נשב?

יתייחסו אלינו?

מה יהיה כשנגיע?

מה יהיה בערב?

מה יהיה בלילה?

מה יהיה בבוקר?

מה יהיה בצהריים?

מה יהיה כשנחזור לקן?

מה נאכל?

והכי חשוב - עם מי אולי נתחיל ליצור קשר .. ?

כל כך הרבה השתנה מאז.

כל כך הרבה השתנה מאז.

לא רק המראה, הלבוש, וההרכב של הקבוצה.

השתנו המחשבות.

השתנו התחושות.

השתנו הרגשות.

השתנו המצבים.

השתנו החברויות.

הכל השתנה.

כל החששות מאז - בוטלו. אך במקומם באו עוד הרבה חדשים.. [ואולי גם טיפה דומים]

יתייחסו אלינו או אל החדשים?

איך הקבוצה תהיה?

והאמת, אני לא בדיוק יודעת מה היו החששות הקבוציות.

אני יודעת בעיקר להעיד על עצמי. על מה אני הרגשתי וחשבתי.

ומה השנה?

עוד נראה.

=]