אתה מתחתן...
אתה באמת מתחתן...
איך אני אמורה להגיב לזה?
איך אני אמורה להתמודד עם זה?
זה היה חודש קשה. לא יודעת למה אבל פתאום היו לי המון געגועים אליך
והיה לי המון צורך לראות אותך, לסגור מעגל, לדעת שזה באמת נגמר, לדעת שאין יותר כלום.
ואז לגלות שאתה מתחתן?
לזה בטוח לא ציפיתי.
ואם תראה אותי עכשיו?
ואם אני יגיד לך שאני רוצה לחזור?
ואם אני אבקש שתפרד ממנה?
אתה תסכים?
אתה באמת כבר לא מרגיש אלי כלום?
חשבתי שנגמר, חשבתי שאני כבר לא מרגישה אליך כלום, הרי המשכתי הלאה
ויש לי בנזוג מדהים ואני באמת אוהבת אותו, אני כלכך אוהבת אותו
הוא באמת אחד הדברים הכי טובים שקראו לי.
אבל כנראה שטעיתי. מהרגע שאמרו לי שאתה מתחתן אני לא מפסיקה לחשוב על זה.
איפושהו, אני עדיין מרגישה שזאת צריכה להיות אני.
היו אמורים להיות לי כמה שנים לפני שמשו כזה יקרה..
היה אמור להיות לי זמן להבין שזה באמת נגמר ואין עוד סיכוי.
היה אמור להיות לי זמן באמת להמשיך הלאה, ולהיות בקשר אמיתי, של כמה שנים. לא חודשים.
היה אמור להיות לי כל כך הרבה יותר זמן.
אבל אני לא רוצה להיות איתך.
אתה מתחתן...
אתה באמת מתחתן...
איך אני אמורה להגיב לזה?
איך אני אמורה להתמודד עם זה?