סתם ילדה..

אני כל כך שונאת להיות מוקפת באנשים צבועים

שלצערי להם אני קוראת חברות [אני מכלילה אבל קשה לי שלא...]

הבאתי לחברה שלי מתנה היום.. היא שמחה והיא החזירה לי על זה כל היום

היא יושבת עם אחת אחרת ומרכלת אליי ועל חברה שלי ומצביעה לעברי במשך שיעור שלם....

מה נמשך בהפסקה.... ולא הפריעה לה שאני ליד...

לפני כמה ימים ראיתי לה טיפשה והיא ממש נעלבה ולא דיבר איתי ....

אבל כשאני אמרתי לה שהעניין של הריכולים מפריע לי היא לא שמה על זה ... כרגיל...

נכון שלפי נקודת המבט החדשה שלי...לכל דבר יש שני צדדים אבל הפעם באמת שאני מתקשה למצוא את הצד השני של זה...

מה כל כך טובה בזה שהיא מרכלת עליי?

אני מבזבזת אנרגיות מיותרות על אנשים שלא "אכפת" לי מהם אבל למרות הכל אכפת לי כי אנחנו מין מעגל כזה סגור

ודי מפריע שמישהו מדבר על מישהו או שיש ריב... אני לא יודעת עד כמה אני צריכה לפתוח את זה איתם ולהתחיל לריב...

אבל אני לא רוצה לחזור לשנה שעברה אני רק מחכה שהיא תיגמר כבר...

ההרגשה כאילו לא היה בכלל חופש הייה יום שבת אחד ארוך... וכאילו השנה מסרבת להיגמר...

אפילו היכולת ליכתוב עברה לי ...

יכול להיות שזה זמני או שזה פשוט אותו מעגל שבו אני נמצאת כבר 3 שניים....