Vita

יש משהו מדהים בצ'ייקובסקי, משהו שמהפנט את השומע יותר מכל מלחין אחר שאי-פעם שמעתי.

מה זה? אני לא יודע. המנגינה נשמעת כאילו היא מספרת משהו, כסיפור אשר כותב סופר. המוזיקה של צ'ייקובסקי נשמעת כמו שיחה בין הכלים השונים, לא כמו תוכנית על של באך או הציורים המהירים של מוצרט. מרתק.

"גנבת הספרים" נחה אצלי עכשיו על המדף ולא נותנת לי להרפות ממנה. מזל שיש את זה- המצב הפוליטי בארץ בכלל לא מעודד.