ידענו שזה עומד לקרות. תמיד ידענו את זה. מאז היום הראשון של מדינת ישראל תמיד התמודדנו עם הסכלים והמושחתים שסירבו להקשיב למדיניותו של הקרדינל רישלייה "היגיון המדינה" (Raison d'Etat), תפיסה מדינית השמה דגש על האינטרסים של המדינה בתחומים שונים, מתוך מטרה להגן עליה ולחזק אותה.
הם כפרו בתפיסה ועם הזמן התחזקו והתחזקו, מובילים אותנו לטעות אחרי טעות- אוסלו, הנסיגה מלבנון, ההתנתקות, ביחד עם שכנוע שלנו שאו ששטחי 67' הם "רעים" ולכן אנחנו צריכים להקים שם מדינה לפלשתינים ולהביא בכך למותה של מדינתנו, או ש"כל החשדות נגדי אינן נכונות"(בערך המשפט של כל פוליטיקאי בחקירה). ועכשיו, אחרי אנאפוליס והמו"מ עם הסורים, הגיעה המכה האחרונה שמוכיחה את מותה של המדיניות הלאומית- הסכם הרגיעה עם החמאס.
אני מבין שהסכם הרגיעה נותן לתושבי שדרות ויישובי עוטף עזה, שבמשך יותר משנתיים סובלים משיגורי קסאמים יומיים, קצת שקט. ברור כמובן מה הביא את המצב לכך מלכתחילה- הסירוב של הממשל לצאת למבצע "חומת מגן 2" בעזה בשביל לטהר אותה נתן לחמאס את הכוח להקים בסיס טרור צמוד לגבול, בדיוק כמו שעשינו ב6 השנים אחרי הנסיגה מלבנון.
ועכשיו, במקום לחנוק את רצועת עזה ולגרום לתושביה, שבחרו בחמאס בבחירות דמוקרטיות לחלוטין, למרוד בשלטון שלו, אנחנו משחררים את האחיזה ונותנים להם את האפשרות להאיץ את ההתחמשות שלהם!
במשך חצי שנה מעכשיו חמאס יוכל להצטייד במזון ותחמושת, לאמן את חייליו ולהתכונן למלחמה נגד ישראל שאין ספק בכלל שתגיע. צה"ל יכול להפוך את החיים של החמאס לסיוט- חיסול בכירים, השמדת חוליות קסאמים והפיכת אזורי הירי ברצועה לאזורי רפאים, קרי נעביר אזהרה לאוכלוסייה שכל ירי קסאם מאותו אזור יזכה בתגובה ארטילרית.
יש שיטענו שאין זה חוקי מבחינת החוק הבין-לאומי אולם אין זה נכון- אמנת ז'נבה מכירה בכך שהתקפה צבאית מתוך אוכלוסייה אזרחית הופכת את מקום השיגור ליעד לגיטימי לתקיפה, כל עוד הנזק לאוכלוסייה האזרחית הוא "סביר". אם להסתכל על הנזק שהקסאמים עושים, סביר בהחלט להפגיז אותם בתגובה להפגזה שלנו. כמו כן נוכל להדגיש בעולם את העובדה שהחמאס משתמש באזרחים כמגנים אנושיים. לא אנחנו צריכים לקבל ביקורת, אלא הם.
ואם כבר עסקנו בדעת הקהל העולמית כמה אנשים חושבים שהחמאס לא ינסה להראות בחצי שנה שהוא, ואני מצטט מהכתבה הבאה, "הפך לאחיה התאום של אמא תרזה"? הוא ישווק את הסבל של הפלשתינים ברצועה ביחד עם קצת אנטי-ישראליות וקורטוב של "היי! אנחנו לא טרוריסטים, אנחנו לוחמי חירות!". פנטזיה? למקרה שחמק מעיניכם, לפני כמה ימים התקיים בדמשק כנס למאבק בטרור ובו אמר ראש האינטרפול:"[סוריה] היא אחת המדינות המשתפות פעולה ביותר עם הארגון במלחמה בטרור"(לידיעה). אם סוריה נחשבת כלוחמת גדולה בטרור העולמי, למה שלא יראו בחמאס ארגון של עובדי רווחה, אנשי חינוך ופצפיסטים שבמקרה מחזיקים נשק?
אני יודע שיכול להיות שמה שכתבתי בתחילת המאמר יפגע באנשים המחזיקים בדעות המאפיינות את השמאל הישראלי אך חושבים שיש לצאת למבצע ולכן ברצוני להבהיר שאין בכוונתי לפגוע בכם, השפויים במחנה הפוליטי הזה. הביקורת שלי היא על אלה שמרגע שהם שומעים על "רגיעה" או/ו "שלום" מפסיקים לחשוב ומתחילים לדמיין עולם בו אחוות אחים שוררת בעולם, השמים וורודים והעננים עשויים מצמר גפן מתוק, כשבמציאות הם בדרך לאבדון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ז'נבה