לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Vita


Lasciate ogne speranza, voi ch'intrate- Abandon all hope, You who enter here

Avatarכינוי:  ז'נבה

בן: 34



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ``. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מוסר האדישות המודרני או למה אני שונא אתאיסטים של העידן החדש


לנוכח הפוסטים האנטי-דתיים החלטתי להעלות פה קטע מספר של אחד ההוגים היותר אהובים עליי. הכותרת אגב שלו.

הקטע הבא מצוטט מתוך:"דוקטור אוסקר ו.מצגר, החזרת הפרי האסור, פרק ז'".

 

בנקודה זו כבר הבנת, אתה הקורא, שאני אינני חש חיבה מיוחדת למחנה אליו יש המשייכים אותי, המחנה האתאיסטי. לאורך הספר הצגתי שניים מהכישלונות של המחנה [...] ועכשיו אציג את השלישי: האחראיות של האתאיזם המודרני, בערבוביה עם הסובלנות המחשבתית, ליצירת מוסר האדישות המודרני. אותו מוסר אדישות הוא כנראה החטא הנורא ביותר שביצע העידן המודרני כנגד האנושות והינני מצביע על האתאיזם כגורם הראשי שלו.

 

מהו אותו מוסר אדישות? זהו המוסר שמנחה את הליברלים המודרנים המנוונים בטענותיהם כנגד איזו כפייה מחשבתית על אנשים- "אדם יכול לבצע מומים בעצמו ולחיות חיים עלובים כל עוד אין זה משפיע על אחרים". זהו בתמציתיות המוסר הזה, הבסיס שלו, שעליו הוקמה מערכת אתית שלמה [...]. כל אותה מערכת מוקדשת למניעת איזו התערבות בחייהם של אנשים פרטים מתוך, לטענתם, "כיבוד הרצון החופשי של הפרט". אכן, סיסמה מפוארת שמתנסה להעלים עובדה אחרת: האדם הדתי מונע על ידי אמונתו שהוא מחזיק באמת האחת. כך גם תנועות אתאיסטיות אידיאולוגיות כמו הנאציזם והקומוניזם האמינו בכל ליבם שהם בעלי האמת האחת ולכן רשאים לכפות על אחרים את האמת הזאת [...]לנוכח תפיסות אלה האתאיזם הקיים כיום הוא לא יותר ממקלט לכל אותם עלובי חיים עייפים, שאין להם כוח לכפות את האמת שלהם מתוך אמונה שאין הם צודקים.

 

[...] הקונספציה הזו בעצם מביאה לידי כך שאנשים חופשיים לחשוב אילו מחשבות מטופשות שהם רוצים בלי לתת דין וחשבון על זה וכמו כל דבר שעובר לייצור המוני גם מחשבות מרודדות ללא יותר ממקבץ סיסמאות ועקרונות מעורפלים. האדישות המחשבתית של האיש המודרני, שאיננו מעוניין "לכפות את דעותיו על אף אדם", ניטרלו את תווי התקן על תהליך החשיבה ואני יכול לומר, במידה רבה מאוד של ביטחון, שבני-אדם בימינו הקדישו את אותה מידת מחשבה כמו אבותיהם בימי הביניים [...] אנשים, ברובם, אינם באמת רוצים להשקיע אנרגיות ומאמצים בגיבוש השקפה על החיים, על שלל העקרונות והערכים המוסרים והתבונתיים שזו דורשת. במקום זאת הם פשוט "קונים" השקפות מן המוכן- אבא היה ליברל? נו אז נאמץ את השקפתו, נזרוק כמה עקרונות "טרנדים" ונסתובב לנו בחזה מורם כבעלי "השקפות נאורות". אותו הדבר אגב עובד גם בכיוון השמרני [...].

 

לנוכח הטיעונים שהבאתי פה כנגד האדישות המוסרית יהיו אלו שיבואו ויטענו, מתוך חוסר הבנה, שאני בעצם תומך ב"משטרת מחשבות" ושטיפת מוח של ההמונים. טעות! האדישות המוסרית היא זו שמכינה מלכתחילה את הקרקע לקראת שטיפת המוחות (כיצד בימינו מנצח פוליטיקאי? בעזרת טיב הטיעונים או בעזרת דמגוגיה מהסוג הזול ביותר?). כל שאני רוצה הוא קצת יותר סדר ומסגרת בתהליך החשיבה העצמית- שיהיו דרישות וביקורת כלפי אנשים על דברים שהם מחליטים לעשות, אם זו בפילוסופיה, מוסר עבודה או הנטיות המיניות שלהם. דיון בתוך מסגרת שתדרוש נימוקים יצליח לעקור מן השורש את כל אותן דעות אוויליות שחלקים בהמון אימצו עם הכפפת החשיבה לחוקי השוק החופשי.

[...]

לסיכום הפרק הטעון הזה אני רוצה לצאת בהצהרה- אני רואה בחיוב את המעשים המפלצתיים שנעשים בסעודיה; אני רואה בחיוב את הדיכוי הנוראי שביצעה המפלגה הקומוניסטית ברוסיה כנגד מתנגדי השלטון; אני רואה בחיוב כל אקט של הכפפת אנשים על ידי אנשים אחרים בשביל קבלת אמת, ואין זה משנה לי אם מדובר בהכפפה פיזית או רוחנית. כמובן, אינני מסכים עם העקרונות שבשמם נעשו הדברים, אולם אולי יש ללמוד מהם על מה שעלינו לבצע בחברה המודרנית המנוונת: יצירת מסגרות וחוקים בהם לא יכולו להמשיך ולהתקיים העשבים השוטים של החשיבה ורמיסת כל אותם אדישים ועייפי רוח.

 

אני מודע שהדוקטור מרתיח ולכן אולי כדאי להירגע לפני שתתהו אם יש מידת צדק בדבריו.

נכתב על ידי ז'נבה , 9/2/2009 20:38   בקטגוריות אתאיזם, ניטשה, ד"ר מצגר, פילוסופיה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אתאיזם- אמונה חדשה, אזיקים ישנים


אתאיזם, לפי הגדרתו המילונית, הוא חוסר אמונה באיזו שהיא ישות או כוח עליון. האתאיזם נתפס לפי חבריו כביטוי לחופש של האדם ולניתוץ אמונות וחוקים ישנים, סוג של מהפכה בדרכי החשיבה האנושיות שתוציא את אלוהים מהמשוואה ותתן לנו לנהל את חיינו ללא דת או אמונה. אך האם האתאיסטים באמת הצליחו להשתחרר? אני בספק רב.

 

בזמן שאני רושם את השורות האלו מיליוני אנשים מסביב לעולם, שמגדירים את עצמם כאתיאיסטים, בטוחים שהם "נאורים", "מודרניים" וניחנו בחופש אשר אדם דתי אינו זוכה לו. אותם אתאיסטים חופשיים ממצוות וטקסים דתיים, הפן הדתי של האדם המאמין אך אינם חופשיים מהפן המוסרי. האתאיסט, ופה אני מתייחס רק להשפעת האתאיזם על האדם, יישאר שומר חוק ואדם תורם לחברה, כמו האדם מאמין. האתאיזם אם כך אינו כל כך נבדל מהדת בכל מה שקשור לתכתיבי התנהגות, לטוב ולרע. האם לא היינו עדים למשטרים חילוניים רצחניים? חזינו במו עינינו ברצח ההמוני של תושבי בריה"מ תחת השלטון הקומוניסטי, בפשעים שבוצעו על ידי מפלגת הבעת' בעירק ומעשי הקמר רוז' בקמבודיה. אמונה או אי אמונה באל אינם משנים את התנהגות האדם: ההבדל בין פאנט דתי ובין קומוניסט רצחני הוא שאחד רוצח בשם האל והשני בשם רווחת מעמד הפועלים.

כפי שחזינו לאורך ההיסטוריה האדם הוא יצור סאדיסט ואלים מעצם טבעו ואין אנו יכולים להכחיש זאת. האם איננו צוחקים כאשר בני אדם נופלים? האם איננו רוצים להכאיב למישהו שמעצבן אותנו? כמובן שאנו רוצים, אך החברה והמוסר עוצרים את הגשמת השאיפות האלה, כובלים אותנו בכבלים אשר האמונה באל קשרה אותנו בהם והאתאיזם מפחד לחתוך אותם, מפחד לשחרר אותנו מהמוסר האלוהי.

"מהו אותו מוסר?" אתם לבטח שואלים את עצמכם אז הרשו לי להסביר: המוסר האלוהי הוא המוסר המערבי שכולנו התחנכנו עליו: אסור לגנוב, לרצוח, להשפיל, לענות וכו'. אותו מוסר נשען על האל אשר דרך שליחיו אסר עלינו לבצע כל מיני מעשים אחד לשני ואנו קיבלנו את זה בתירוצים של שוויון, היותנו יצירות האל ושנשרף באש הגיהנום אם נפר את האיסורים. האם האתאיזם שינה את זה? לא, הוא פשוט לקח את האל מלב המוסר המערבי, סילק אותו והשאיר שם חלל אשר אינו יכול להתמלא על ידי השטויות שאתאיסטים ממציאים. מדוע אסור לרצוח? האתאיסט יטען שאם אתה תרצח אז גם מישהו אחר ירצח אותך וכך מה שאתה תתחיל יהפוך לנורמה אשר תגדל כמו כדור שלג במורד מדרון. הטיעון הוא, אם נבחן לעומק, הוא טיעון ריאליסטי ואינו טיעון מוסרי, כלומר הוא נכון משום שהמציאות מכתיבה כך ולא משום שאנו יכולים להוציא איזה שהוא עיקרון אידיאליסטי ללמה אסור לרצוח את השכן. האתאיזם אם כן רוקן מכל משמעות את המוסר המערבי והפך אותו לתלוי המציאות, אותה אפשר לשנות בקלות, וכמו חסר בית החליט להתגורר בתוך טירה ענקית אותה הוא אינו מצליח למלא או אפילו לתחזק.

מדוע אנו בכלל מנסים לקיים את המוסר המערבי? למה איננו משחררים את הכבלים שחוסמים את הדרכים בהן אנו יכולים לחקור ולהבין את העולם הסובב אותנו? התשובה היא שאנו מפחדים. האתאיזם מבטיח חופש, אך כמו אדם בגן עדן אנו מפחדים לטעום מהפרי האסור של חופש מהמוסר. אותו פרי אסור, יש היטענו בצדק, יביא להשמדתה של החברה שלנו וישים סוף למין האנושי. זה אכן נכון, אולם רק משום שהחברה שנוצרה היא התוצר של ההיררכיה והסדר האלוהי, סלע איתן של סדר מלאכותי בתוך הכאוס האלגנטי של הטבע. אנו, אשר לא מכירים אף דבר אחר, מעוניינים לשמר את החברה ובכך להגביל את החופש של הפרט משום שכך זה יותר יעיל, משום שכך אנו יכולים להבטיח את המשך הדורות.

 

האתאיזם הוא החופש המוחלט, אך האדם שהפך לכבש בתוך העדר מפחד להרוס את המבנה, מפחד להוציא את הזאב ששוכן בפנים. אני מניח שכך החיים פשוטים יותר כאשר החברה היא זאת אשר מכתיבה את נורמות ההתנהגות והדרכים לחיות ואנו כבר רגילים לשרשראות הברזל עד שהן נראות לנו כסרטי משי נעימים. אלו שמעזים לקרוע את השרשראות הם בדרך כלל החולים בנפשם, המודחקים מהחברה או היצירות העלובות ביותר של המין שלנו. ברם הם, אותה קבוצה אשר גורשה מהחברה הנורמאלית, היא זאת אשר חופשיה לדהור במרחבים הפתוחים של המציאות.

 

                                                                                                  דוקטור אוסקר וילהלם מצגר

נכתב על ידי ז'נבה , 29/12/2007 18:22   בקטגוריות אתאיזם, ד"ר מצגר, פילוסופיה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



12,466
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לז'נבה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ז'נבה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)