הייתי מוכן לא להגיב על עניין "הניקוי מאשמה" שעשה הוותיקאן (שוב) לנו, אך נתניהו – באופן יהודוני משהו – בירך על העניין. ואם אפשר עוד להבין ארגוני גולה שאכפת להם מהאשמות הנוצרים, זה מעלה תחושת קבס כאשר ראש מדינת הלאום היהודית, זה אשר הנצרות דנה אותו לחיי נדודים ופחד, מברך על קביעת הכס הקדוש כי לא רצחנו את ישו.
ונעזוב לרגע את העניין שחלק מהשיווק של היהודי מנצרת הוא הצליבה, מדוע יש לברך כאשר הקצב הקתולי מנקה אותנו מאשמה – וכי אנחנו צריכים את ה"ניקוי" שלו? את הניקוי של הממסד הקתולי שארגן, במהלך שנותיו, כמה אירועים להדלקת יהודים וקירוב לבבות? והרי היחסים העוינים לא היו רק על בסיס "הרצח": אנחנו העם אשר דחה את הישועה, אשר נידון להיות נע ונד לנצח בעוד הנוצרים הם "עם ישראל החדש". אז זוכינו מרצח ישו – נהדר, כאילו ב2,000 השנים האחרונות היינו טרודים בעניין ועכשיו נגולה אבן מליבנו, הנה אנו זכאים ועכשיו יבוא ימי שלום ואהבת אחים. ואולם...
ואולם עליי להשבית את שמחת הזיכוי – נתקלתי במהלך שיטוטי באינטרנט בסעודית חביבה שהאשימה אותנו בצליבה. אם להעריך כי זו אינה תימהונית יחידה, הרי עכשיו נצטרך להמתין עוד אלף שנה עד שתלמידי מוחמד אולי יועילו לזכות אותנו. כולי דרוך בציפייה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ז'נבה