יום חמישי.. יום מלא במתח, גם מבחן הקבצות במטמתיקה וגם הופעה של פול מקרטני..
הסתיים יום הלימודים ואני גאיה וגיל נסענו באוטובוס אל המקום הנחשק - גני יהושוע.
פגשנו את אלעד והוא נטש אותנו לטובת החברים שלו.. במקום אנחנו החלטנו לשחק טאקי על הדשא בשער הפנימי.
הצעתי לשתף עוד אנשים ופתחתי בצעקות "מי רוצה לשחק טאקי" התחלנו לשחק עם מיכל ברמנים בת 26 העיפות אותנו מהשער...
עברנו לשער החיצוני והמשכנו את משחק הטאקי, פתאום גדלנו שיחקנו טאקי בחבורה גדולה! אני גאיה גיל מיכל טל חברה של מיכל ברי שפרש לקראת סוף המשחק ושחר. בכל המשחקים ששיחקנו אני הפסדתי ><"
טוב.. מ 14:00 עד 17:00 קרו הרבה דברים.. כדיי שהפוסט לא יהיה חופש יותר מדיי אני לא אכתוב אותם פה..
חמש וחצי. אבא שלי מגיע עם הכרטיסים שלנו. אני והוא נכנסנו אחרי ויכוח שלי עם זה שקורע את הביקורת שלא יקרע את כולה רק חלק ממנה.. הזבל לא הסכים וקרע את כולה.. (לפחות הוא התנצל ^^)
התמקמנו בין משפחה עם שלושה ילדים לבין שתי ערסיות מסוממות (שאחת הייתה בהופעה של רוג'ר ווטרס) הן עישנו להן להנאתן והחביאו את הבאנג שלהן בשקית של סטימצקי :O
כך עברו להן שלוש שעות.. מלאות במתח התרגשות וציפייה. לענק, פול מקרטני.
בזמן הציפייה גיליתי שלידנו יש את הכותב של ליאור שליין, טל זובלסקי עבר לידנו (וכמעט הוריד לי את הראש :O) וגם טל מהיפה והחנון (שחיפש צומי אז בא עם תחפושת של סופרמן) פגשנו גם את בת דודה שלי וחבר שלה שהיה להם צפוף מדיי בשורות הראשונות ראשונות אז הם התרחקו קצת.. ולאט לאט (זה רק נשמע טוב לומר לאט לאט - זה עבר מהר מאוד) עברו שלוש שעות. שמונה. פול אמור לעלות על הבמה עם ראשטי אנדרסון ובריאן ריי הגיטריסטים השווים שלו, הקלידן והמתופף.
כולם עברו לעמידה. חצי שעה עברה. ובשמונה וחצי זה קרה -
צרחות!!!1 התרגשות לא נורמלית! פול עולה לבמה!! עם הלהקה!
והתחיל לשיר את hellogoodbye!!!
היה מדהים!! כל השיר אני צורחת כל מילה בצעקה לא נורמלית וקפיצות!
הוא אמר "שלום תל אביב" "שנה טובה" ו"אהלן" ואז באנגלית אמר - אני גם הולך לדבר קצת באנגלית, כולם צחקו ^^
ועבר ל jet!!
אמר "תודה" "זה מפעם" ואז.. drive my car!!!!!!! ראני בהתרגשות לא נורמלית! תוהה איך אני אחזיק מעמד כל ההופעה...
only mama knows
flaming pie
let me roll it
ואז הוא עובר לפסנתר ואומר בעברית - "השיר הזה מוקדש ללינדה" והתחיל לנגן את my love
הייתי עם דמעות בעיניים. היה פשוט מדהים. כולי צמרמורות...
let me in
the long and winding road ואווו!!
ואז.. הוא מחליף מגיטרה למנדולינה ומנגן את dance tonight!!!!!!
עובר לאקוסטית ומסביר שהוא וג'ורג' היו מנגנים בגיטרות כשהם היו קטנים, בליברפול, ניסינו כל מיני דברים קלאסיים כמו זה - הוא מנגן יצירה של באך ואומר - הקצב בבית הראשון בסדר אבל בבית השני זה לא נכון - "אבל זה בסדר, אף אחד לא הבחין"
ואז הוא מסביר שהוא השתמש בטריק קטן משם בשיר הבא ומתחיל לנגן את blackbird
אני עם דמעות בעיניים. ההתרגשות.
calico skies
follow the sun
mrs vanderbilt
here, there & everywhere
eleanor rigby - כל כך מרגש, כל כך עצוב...
עובר לעברית ואומר "השיר הזה בשביל ג'ורג'" הוא מנגן על יוקללה ומאחור עוברות תמונות של ג'ורג'.. מדהים!!
אז הוא מקדיש שיר לג'ון הוא מקדיש את a day in a life
ןממשיך לgive a peace a chance כל הקל שר בהתלהבות את שני השירים כאלה אנרגיות...
band on the run!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
back in the USSR - אין מילים!!!!!!!
i got a feeling
פול על הפסנתר מתחיל לנגן את live and let die הפזמון מגיע ויש עשן מהבמה! מתחילים לצאת זיקוקים!! מהבמה ומאחוריה!! כולם בהיסטריה1!!! אי אפשר לתאר את מה שהלך שם!!
let it be. אז באמת הבנתי מול מי אני עומדת. את מי אני רואה במציאות ולא רק במסכים. התחלתי לבכות. אף פעם לא חשבתי שזה יקרה לי בהופעה.
hey jude, או כמו שפול הציג את זה - "אהלן ג'וד" המשכתי לבכות..
באמצע השיר הפסקתי.. ואז הגיע החלק של ה"נה נה ננה" התחלנו ביחד. אחר כן רק אנחנו והתופים ואז פול אומר בעברית "רק הגברים" רק הגברים שרים! פול אומר שוב בעברית "רק הנשים!" ומתחיל לענטז בתנועות מצחיקות! one more time! רק הנשים! i like that! הנשים ממשיכות לשיר ופול ממשיך עם העינטוזים.
lady madonna וווווווווווואאאאאאאאאאווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
get back!!!!!! ואז הוא אומר " you want to get back???" ושר שוב את השורות האחרונות!!
i saw her standing ther!
yesterday. אין לי מילים. כל כך מרגש.
sgt peppers' אני בקפיצות כאלה גבוהות.. והצרחות אוו הצרחות...
ואל פול מתחיל הדו שיח איתנו "you want to go??"
NO!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
"I need to go!"
NO!!1!!!!!!!!!!!!!!!!
you need to go!1!
NO!!!!!!!!!!
you got to sleep!!
NO!!!!!!
I got to sleep!
NO!!!!!!!!!!
בסוף הוא ירד...
אחרי ברכות שנה טובה ורמדאן קרים ותודה ונתראה...
אי אפשר לתאר את ההופעה הזאת במילים. אי אפשר לתאר את ההרגשה. הצמרמורות.
קניתי לי חולצה ^^ (זה לא קשור עכשיו.. ><")
ליראות את פול עומד על הבמה.. בחליפה שסטלה מקרטני (הבת שלו) עיצבה לו.. ליד ראסטי אנדרסון ובריאן ריי
זה הרבה יותר מוואו, הרבה יותר ממדהים, הרבה יותר מכיף.
אי אפשר לתאר, רק מי שהיה שם אולי יכול להבין..
הייתי בהופעה של חיפושית!
פול פאקינג מקארטני!!!!!
אני חוזרת לראות את ההקלטה שאבא שלי צילם בהופעה עוד פעם.. ושוב להתרגש..
3>
נעם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
