השאיפה להביא קוראים לבלוג לא מתממשת, אז אני פשוט אמשיך לשבת ולכתוב כל פעם (בידיעה שלא יקראו את זה.)

וזה לא ישנה לי! D: הרי, "אני כותבת בשביל עצמי", או לא? ._.

(ומי שממש שונא אותי יכול פשוט לדלג לדו-שיח למטה.D:~ )

אז, כמו שאמרתי אתמול (המ,המ..~) אני הלכתי לרופא עור הזה, הממ, ונחשו מה? היו לו מקלות עץ! P: ואמ, הוא נתן לי כדורים מוזרים לבלוע O_O המ, בעקבות זה אני אאלץ לבצע 2 בדיקות דם. אני שונאת בדיקות דם, אי. ;;" זה שאן מזוכיסטית לא עוזר לי, כי היא יכולה לעבור בדיקות דם! אבל אני לא! אז לה קל בחיים. ולי לא.

מסקנה: בואו נהפוך למזוכיסטים.

בכל מקרה, אני אעבור את זה (אני מקווה).

או כן! וכעת אני בבעלותה של נועל'ה (לא, לא אני ~_~") ואף אחד לא יכול לשנות את זה כי היא קנתה אותי בצעיף סגול. (ומאוד סקסי.)

ואף אחד גם לא יכול לשנות את זה כי היא כתבה לי על היד את הדבר הבא!:

"שייך לנועה החמודה בלבד.

נא לא לנצל לרעה ללא רשות, ולתת לנועה זמן לחשוב.

או שהיא תיתקע ויהיו לה באגים."

ואז זה היא כתבה בצד אחר של היד: "נא לא לשנות את שומר המסך." D:

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

הבטחתי דו-שיח בכותרת D: ואני גם אקיים.

זה משעשע במיוחד.

אך ראשית עליי לציין דברים:

*קטע זה נלקח מחוברת הבעה, והחוברת לקחה את הקטע ממקום אחר.

*אמ, ואם לנקוט בזכויות יוצרים, את הקטע כתב דוד מלמד אם אני לא טועה.

*זה הועתק מהבלוג של אן, בגלל שלי לא היה כוח להעתיק מהחוברת לבד.

דו-שיח בין נכד לסבו

נכד: היי, סבא.

סב: שלום.

נכד: כיף?

סב: מה?

נכד: מה שלומך?

סב: אה, תודה. ואתה?

נכד: אחלה.

סב: מה?

נכד: סבבה.

סב: אני שואל מה שלומך.

נכד: עניתי. מצויין.

סב: לא הבנתי. מה עם הלימודים?

נכד: עשר.

סב: מצויין. זה הציון הכי טוב שאפשר לקבל.

נכד: זה לא הציון. הלימודים עשר.

סב: מתי אתה גומר?

נכד: אני מסיים בעוד חודשיים.

סב: ואז, תתחיל לעבוד?

נכד: לא. אין עבודה במקצוע.

סב: אז מה תעשה?

נכד: ס'תלבט.

סב: מה?

נכד: אתבטל.

סב: וממה תחיה?

נכד: אללה כרים.

סב: מה זה? התאסלמת?!

נכד: לא. זה ביטוי.

סב: מה עם החברה שלך?

נכד: שאפה.

סב: מה?

נכד: פצצה.

סב: איזה פצצה? שוב היה פיגוע?

נכד: לא. זה ביטוי. היא יפהפייה.

סב: מתי תתחתנו?

נכד: מה בוער? מי מת?

סב:מת מישהו? אצלנו במשפחה?!

נכד: לא. זה ביטוי.

סב: איך הדירה שאתה גר בה?

נכד: חבל על הזמן.

סב: אתה פה רק שתי דקות. כבר חבל לך על הזמן?

נכד: לא. זה ביטוי.

סב: אה, טוב. יפה שבאת היום. אין לימודים?

נכד: הברזתי.

סב: מה? אתה עובד בשרברבות?!

נכד: לא, זאת אומרת, כן.

סב: זה מה שיצא מכל הלימודים שלך? אינסטלטור?

נכד: סתם. עבדתי עליך.

סב: עלי? בשבילי צריך לעבוד? אני מטריח מישהו?

נכד: לא. זה ביטוי. אני לא עובד בכלל. עוד מעט אתחיל לחתום אבטלה.

סב: מה, שינית את שם המשפחה?

נכד: לא. אלך ללשכת-עבודה. נקבל כמה ג'ובות.

סב: ג'ולות? בגילך תשחק בג'ולות?

נכד: לא ג'ולות. ג'ובות. כסף.

סב: בלי לעבוד?

נכד: בטח. בשביל מה לעבוד? נקבלים יותר כסף ממענק הבטלה.

סב: בזמני היו עובדים, לא קיבלנו מענק הבטלה.

נכד: ומה יצא לך מזה? אכלת אותה!

סב: את מי אכלתי?

נכד:אני מתכוון שבסוף לא נשאר לך כלום מהעבודה.

סב: תמיד היה אוכל בבית. תשאל את אבא שלך.

נכד: היום נהיה אצלו. הזמין אותנו על האש.

סב: איזה אש? הוא הולך לעשות שריפה?

נכד:לא, הוא עושה בשר על האש.

סב: טוב, תיזהרו. ותמסור לו דרישת שלום.

נכד: אוקיי. סבא, יאללה ביי.

סב: להתראות.

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

אני חייבת לשנות כבר את העיצוב. >.<;

Noveless!! X3333

הגעתי לחטיבה השנה, כןכן, אני ילדה קטנה. קשה להאמין (או שלא. X_X)

בכל אופן, אני לא יודעת למה שונאים אותי שם (אני גם לא חושבת שזה מפריע לי במיוחד =\), ואם זה בכל מקרה באשמתי, אז אני חושבת שאני לא יודעת את הסיבה, כי הגעתי לכיתה הזאת מבלי להכיר אף אחד - חוץ מאן ומאיה כמובן, שהיו איתי ביסודי, אז גם לא דיברתי עם אף אחד. אבל לזרוק עפרונות ושאריות מחקים זה תחביב, לפחות אצל הבנים בכיתה. ._." אחריי שמסרתי למורה את שמו של הילד שזורק עליי חפצים דוממים, הוא הודיע לי כמה אני מלשנית (D:) ושאר קללות. אני אופטימית ביותר, וטיפוסי לי לחייך אליו בסיפוק. וזה מה שעשיתי.

אם יורשה לי לשאול, מה שעשיתי נקרא להלשין? כלומר, הוא הפריע לי, דמיינו לעצמכם שבערך כל השיעור זורקים עלייכם דברים על הראש, עכשיו - אתם לא יכולים לעשות עם זה כלום. הרי, אם תגידו לו, "סליחה, אתה יכול בבקשה ובטוב ליבך להפסיק עם זה..?" אני בספק אם הוא יקשיב ולא יצחק לכם בפרצוף. ואם תזרקו עליו בחזרה.. אז, אוח, מה הטעם בכלל? אז כן, הודעתי לאחראי, שבמקרה זה הייתה כמובן המורה, שהילד מפריע לי.

כל מה שרציתי הוא שהוא יפסיק עם זה. למרות שאני לא חושבת שאני מלשנית, זה בהחלט ניתן לוויכוח. X.X"~

אז כמו שאפשר להבין מהסיפור הזה, אני לא חכמה במיוחד, ואני יודעת טוב מאוד לגרום לאנשים לשנוא אותי. נו טוב, כמו שכתבתי בהתחלה, זה לא מפריע לי במיוחד ששונאים אותי שם, כלומר בכיתה, יש לי את החברים שלי, בכל מקרה.

האמת, שאופי של ילדים כמו אלה מהכיתה שלי, הוא לרדת על ילדים אחרים בגלל שהם עשו דבר-מה, וכעבור כמה ימים לשכוח מכך. אם זה ילך הפעם? אני לא יודעת.

~ ~ ~ ~ ~ ~

ועכשיו לבשורה משמחת! D: ענת הגיעה היום לביקור בב"ס בסוף היום, זה כלכך שימח אותי, יכולתי לראות שהיא באמת בסדר. הכנתי לה משהו, כמו שאמרתי. ציירתי לה ציור של נערה חמודה D:~ וכתבתי לה ברכה שכוללת ציור צ'יבי קטן ~^0^~ אז נתתי לה את זה, אני מקווה שהיא הייתה מרוצה D:~ והייתי מאוד גאה בעצמי (ולא, לכל התוהים מביניכם - לא "גאה" במובן של לסבית.) ^_____^

אני הולכת גם לרופא עור היום, ההההוווו!! האימה, טוב נו - תמיד יהיה שם.. אמ.. מקלות עץ? הוא משתמש במקלות עץ, כמו אלה שבודקים גרון, נכון? נכון? ;; מקלות עץ זה התקווה היחידה שלי. כי אני אוהבת מקלות עץ.

אוח באמת, פשוט תשכחו מזה. X.X"

Noveless! X3

אם איזשהו יום יכול להשתבש בצורה כלשהי, זה יום ראשון.

היום הכי עמוס לי בשבוע.

קודם כל, התחלתי ללמד היום כמורה פרטית. בלתי נסבל, אני לא יודעת אם אני עושה את זה בשביל להרוויח כסף, או בכדיי לשפר את היכולות שלי. וזה גם לא מעניין אותי, התחלתי משהו - אז אני אסיים אותו. (רגע, איפה בכלל הסוף בלהיות מורה פרטית? להתפטר?) הילד שאני מלמדת יכול להבין משהו. אם מסבירים לו עשר פעמים. במקום להמשיך לדבר ולהסביר לו ובכך לבזבז את זמני, החלטתי פשוט לרשום לו הכל במחברת. לילד יש מבחן למחרת, והוא אפילו לא התחיל להתכונן. חוץ מזה, שהוא קורא לצירי מספרים "מכוערים." נו באמת, כאילו שהוא יפה יותר. אבל אם להגיד את האמת, בגילו - גם אני הייתי מתקשה בחומר המזורגג O.O כך ש.., כן, שיהיה.

היה לי גם מבחן במדעים היום, והלך לי בסדר גמור - אבל את זה אני אוכיח אחריי שאראה את הציון שלי, והעתיד שלי במדעים לא נראה מבטיח, בכל אופן.

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

קרה לחברה שלי משהו נורא היום, שאני לא רוצה לכתוב עליו כרגע. הגעתי הביתה בהרגשה נוראה, זה היה גרעין הבעיות שלי היום.

אן , נועה ושלו הלכו לקנות לה מתנה, אני נתקעתי בבית בגלל הילד שהייתי צריכה ללמד, והם גם לא שקלו להזמין אותי בגלל הב"ס למשחק שאמור להיות לי היום. דיי נפגעתי כשרק כשהתקשרתי אל אן היא אמרה לי מה מצבה של חברתי היקרה , ולא התקשרה אליי ישר כשידעה. טוב, אני אוכל להכין לה משהו בעצמי (כמו ציור או משהו כזה, אני רוצה להשקיע), הרי - העיקר הכוונה. ואני לא אוכל לנצל את היום בכדיי לקנות לה מתנה, כמו שאמרתי - יש לי ב"ס למשחק על הראש. וזה מאוד מרגיז, זה גורם ליום שלי להראות עמוס.

אבל בכל זאת, הכי חשוב -

ענת,

תרגישי טוב,

ותחלימי במהרה,

ואני אוהבת אותך 3>

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

נבאלס3: