פינה שקטה

שמעו,כול דבר צריך להיות גרנדיוזי?(כלומר גדול כול כך)

לדעתי לא,אפשר לעשות איזה משו נחמד רק עם המשפחה בלי חברים וכול המשתמע מכך.....

כול הילדים הקטנים שמסתובבים בין הרגלים פשוט יכולים כאלה מציקים ונודניקים,בזמן כזה אני חושב רק על לעלות לחדר שלי ולנעול את הדלת ולשים מוזיקה אל פול ווליום,לא אכפת לי שזה לא מנומס והסבתא מעקמת את הפרצוף שלה,אבל לא אכפת לי,במקרים כאלה אני מודה לה' שהחדר שלי הוא הקומה שלי בנפרד,מקום שקט כזה  שבו אפשר להיות לבד ולחשוב אל כול מני דברים בזמן שהמוזיקה מתנגנת בנעימים.או שאפשר לשים את הערוץ המועדף אלייך ולדמיין את עצמך נמצא שם.אבל בסופו של דבר יודעים שזה לא אפשרי נכון?אבל לא נורא תמיד כיף לחלום.

זהו הקטע הראשון של הבלוג.....

לבנתיים אין לי תמונות של בחדר,אני יודע שזה דיי מתבקש אבל בנתיים אין לי

סוריי