קמתי היום בבוקר המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש זה שאני לא רוצה להתבגר.. אני רוצה להישאר ילדה.
יש לי על החלון בחדר עוד מגיל 11 מדבקות של פוקימון והסתכלתי עליהן ופתאום המחשבה הזאת עלתה לי..
תראו מה רע בלהיות ילד?
נגיד עד גיל 6 אתה בגן... אתה יכול לעשות/להגיד מה שאתה רוצה ועדיין לא יענישו אותך משמעית..
עד גיל 10 זה גיל כזה של טיפה יותר אחריות כי אתה כבר בבצפר והכל אבל עדיין אתה יכול להגיד ולעשות דיי מה שבא לך ולא יקחו את זה רציני.. עדיין אתה חופשי..
מגיל 10 עד גיל 14 ככה זה גם לוקחים אותך כיותר בוגר אבל עדיין אתה במעין חופש כזה כי גם אתה מגבש לעצמך אישיות..
אבל מגיל 14 עד 18.. כולם מתחילים לתפוס ממך כבר בוגר שאחראי למעשים שלו (שזה דיי נכון) אבל אתה עדיין קטין ואנשים יהיו אחראיים עלייך ויגוננו עלייך..
יש בלהיות ילד הרבה דברים טובים וגם כמה חסרונות אבל בכללי זה אחלה הליות ילד..
אני הייתי עוצרת את כיתה ח' ככה לכל הזמן..
זאת התקופה שעשיתי מה שבא לי.. שבאמת זאת היתה תקופה הזויה וטובה מבחינתי..
הרגשתי בחופש שלי..
עשיתי קצת בלאגנים אבל השנה הכי מהנה שלי..
גם לכם בטח יש שנה שהייתם רוצים להקפיא ולהישאר בתוכה..
איזה כיף להיות ילד אהה?.
אבל המן מתקדם והדקות ממשיכות לרוץ קדימה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: