"גשם כיסה את אספלט הכביש, ביום הכי קר בשנה. ובעיניי שלי, טפטוף מקומי, כי יש סדק בלב האהבה. כשהלכת מכאן, לא ידעת לאן, נזכרת פני בחלון. אבל גם בתמונות לפעמים הדמויות מקשיבות לתקתוק השעון... ואולי, אתה פה חסר לי... אתה כאן אתה שם ובכל זאת אתה פה חסר לי..."
אני רוצה ורוצה אותך אבל בצד אני יודעת שבחיים אני לא אקבל אותך... אתה מושך ומושך את החוט שמאיים להיקרע
ובדיוק בחצות.....הוא נרעק ובאותו רגע הלכתה הלכה לי ההזדמנות איתך פשוט הלכה לה ולא תחזור...
הדמעות יוצאות ויוצאות ולא מפסיקות חושבת מה היה קורה אם לא היתי כול כך מטומטמת.. יכולתי להיות
עכשיו איתך!!!...יכולתי אבל פספסתי את זה כי היתי יותר מידי מפגרת חשבתי שאני כלום שאני רק איזה דבר שלא צריך והוא אהב אותי ואני אהבתי אחר ועכשיו מאני אוהבת אותו והוא אחרת....
אני מרגישה את זה, אני יודעת את זה. ככה אני פותחת את השנה - בבכי. ברגליים כשלות, בגוף כואב. בעיניים אדומות. מה זה אומר על השנה שתבוא? מה זה אומר עליי?
החיים שלי באים באיחור, החיים שלי קורים בזמן הלא נכון. אתה אהבת אותי - כשאני אהבתי אותו. ואני אוהבת אותך... כשאתה לא יודע מה אתה רוצה מעצמך. אתה יודע רק דבר אחד - שאתה לא רוצה אותי. על כל החרא שאכלתי בשנתיים האחרונות - אני רוצה לפצות בשנה הזאת. על כל הרע שעברתי בשנתיים האחרונות - אני רוצה פיצוי.