"i`m not o fucking k"

הרבה זמן עבר מאז שכתבתי אולי כי הייתי עסוקה אולי כי זה לא היה בראש שלי.

לפני מס' ימים הסתכלתי בפוסטים הראשונים שלי ופתאום הרגשתי שאני חייבת לכתוב שוב..

קודם אני אספר מה עבר עלי מאז הפעם האחרונה שכתבתי.. הרבה חברים חדשים הרבה מסיבות מטורפות ריבים ועוד.

אבל לא מזמן גם חבר חדש... בן אוהבת אותך יפה שלי! P:

כל היום יוצא לי להקשיב לחדשות ולשמוע על המלחמה שהחלה כמבצע "עופרת יצוקה".

זה נותן לי המון חומר למחשבה, לתהות האם יש אפשרות לשנות את המצב? האם איי פעם נחייה בשלום? האם יהיה לנו נחת..?

נכון לעכשיו ונכון לעוד 100 שנה- לא. המלחמה לעולם לא תיפסק, ואצלנו זה הפך לחלק מהשגרה..

תופי המלחמה מהדהדים באוזנינו וכך גם קולם הבוכיים של ילדנו המפחדים לשחק עם חבריהם. תושבי שדרות חיים במציאות של מלחמה כבר זמן רב, רב מידיי לדעתי מחזיקים מעמד ורק ה' יודע איך.. החיילים האהובים שלנו בעזה מסכנים את חייהם למען שלום כולנו! אנחנו חייבים להשאר חזקים בשבילם, לתת להם סיבה להמשיך להילחם ולהשקיט את הרוחות הסוערות ברחבי עזה.

אומנם במלחמת לבנון השנייה לא היינו מוכנים והמחיר היה כבד, אך בזמן שהם חגגו להם אנחנו התכוננו, התאמנו, התחזקנו והחכמנו!

ועכשיו- נכנס לעזה ערוכים ונצא מנצחים!! ולא תופי מלחמה יהדהדו באוזני חיילנו, אלא הפעם זה יהיה רעש החצוצרות והתרועות המברכות את שובם הביתה.

נאמר בתנ"ך "הבא להורגך השקם להורגו" ועפ"י משפט זה אנו פועלים. ובלבי אני נושאת תפילה אחת: שהחיילים שלנו יחזרו בריאים ושלמים משדה הקרב ולא יהיו לנו יותר הרוגים או פצועים אולי זה מעט הזוי אך תפילה מעולם לא הזיקה..

אנחנו אולי כאן אך הלב שלנו איתכם.

מוקדש לחיילי צה"ל!