חזרתי אנשים.. עם קצת יותר השכלה וקצת יותר חור במוזה.
יוצא לי המון לשבת ולחשוב על דברים שאני רוצה לכתוב, אבל אין לי מושג איפה.. אז למה לא לחזור לדרך הישנה?
אני לא יודעת אם באמת חזרתי, אבל בכל אופן אני מקווה.. אולי מחר לא ייתחשק לי יותר ואני איעלם לעוד תקופה ארוכה.
הסטטיסטיקה לא מזהירה.. אבל רבאק, כאילו שהמחברת עושה לי קולולו וצועקת לי "גו סינדי!" כל הזמן. אז אני פשוט אכתוב פה ויהיה מה שיהיה.
מצחיק אותי שהבלוג בן שנתיים, חודשיים ושבוע [!] ואני עדיין פה.. מוזר לי שחרטתי את התאריך ביומן ובכ"ז לא כתבתי פה כלום.
אני בטוחה שזה קשור לחור במוזה.
אז שיהיה לי בהצלחה,
סינדרלה.
נ"ב,
הנה לכם שיר נחמד, אני חושבת שהוא פצצהD:
מקווה שאני עדיין זוכרת איך שמים שירים...
סינדרלה.
אח, נחמד לחזור להגיד את זה :)