העברתי שבת עם חברות, באכסנייה, עם תפילות, צחוקים והדרכה.

הפעולות היו על כל הנושא של בינו ובינה;

על שמירת נגיעה, על לבוש צנוע ולא צנוע, על נישואים, על ערכים.

אני חייבת לציין שהשבת הזו נורא חיזקה אותי מבחינה דתית.. מעולם לא חשבתי שאשמור נגיעה, ועכשיו זה נראה לי הגיוני.

מעולם לא חשבתי שאני אפסיק ללבוש מכנסיים, וגם זה נשמע לי הגיוני עכשיו.

אני לא יודעת אם זה באמת יקרה, אם אני באמת אפסיק להיות מי שאני ואתחזק בעקבות השבת הזו..

אבל אני אצטרך לחשוב על זה עוד קצת.. ובינתיים? אני בקושי בת 15, אז כדאי שאני אירגע.

לעולם לא אשכח..

ג'ינג': "אני אשמור עלייך כל-הכל זה מלמעלה.. אז אל תבכי ה-רציתי רק לדעת שאני שלך.. רציתי רק-את האחת של חיי-את לאאא דומה לאאאף אחת.."

"איזה מסכן הסוס. אומרים לו דיו. מה זה דיו? מה, הוא חמור? מי שיגיד לי דיו, אני אדיה אותו!"

היבהלות מכרית לפרצוף בעקבות חוסר ידיעה לגבי כוח המשיכה.

איילת: "נו זה מופסה! דמיינו שזה גבוה.. *בום* אבא אבא!" ומתחילה לרוץ על ארבע.

סינדרלה