?Can you see me

 ?Can you feel the scar on my heart

 ?and when i cried? dont you see that its hurt

.one day you tald me that you always be mine and you will never leave me again

?Dont you understand that i need you more than ever

לא מעניין אותי אם כתבתי נכון או לא, באמת שלא מעניין אותי.

אני בקושי מספרת דברים לאנשים.. הכל אני שומרת לעצמי מהסיבה הפשוטה שאני מפחדת.

מפחדת שזה יתגלה לעוד אנשים, שזה יהפוך לשמועה מעוותת.

אני לא בוטחת באנשים.. ואדם שיבגוד בי פעם אחת לא יקבל את האמון שלי שנית.

אני נורא חשדנית, אפילו חיוך לא במקום יכול להביא אותי למצב שאני לא מאמינה לאותו חייכן ואני ישר נרתעת.

אני גם יודעת לקרוא אנשים.. טוב, את רובם.

צורת הדיבור של בנאדם, התנהגות, ממש יכולה לשקף את הבנאדם עצמו.

סינדרלה.

העולם הוא כמו מראה..

האנשים הם כמו מראה.

אם תושיט אל המראה יד, זה ייראה כאילו היא מושיטה בחזרה.

אם תחייך אליה, היא תחייך בחזרה.

תביט במבט אוהב.. המבט יישאר אותו הדבר.

לעומת זאת,

ברגע שתבעט בה- זה ייראה כאילו היא שולחת אליך רגל בחזרה.

תנסה לעקוץ אותה.. יקרה בדיוק אותו הדבר גם לך.

תפגע בה, תיפגע גם כן.

מטבע בני האדם לא לשקול מה שהם עושים.

להגיד הכל, תמיד, מתי שיוצא ואי פעם ייצא.

להתנהג יפה, להתנהג רע.. ובכל אפשרות לשנות את התנהגותם ב-180 מעלות.

סינדרלה.