בלוג יקר ,
22 ימים , עברו , חלפפו ..
כל הילדים שרואים אותי בבית ספר מחייכת וחושבים שכל כך טוב לי בלעדייה ?
זה כל כך לא נכככון .
בפנים , בתוך תוכי ?
אני פשוט מרגישה ריקנות =\
כל כך קשה לי בלעדייה , בלעדי - החברה הטובה - .
אבל אני פשוט לא יכולה לסלוח לה ,
לא אחרי מה שהיא אמרה ועשתה .
פשוט קשה לי , אפילו יש ימים שאני בוכה ..
אבל אני פשוט לא יודעת מה לעשות .
כי אני יודעת שאם נשלים ?
זה פשוט יחזור להיות כמו שהיה , והיא תראה שאני לא יכולה
להיות בלעדייה , ותעשה את זה שוב ושוב .
וגם , בתחילת הריב אני בחלטתי לומר להורים שלי מה היא אמרה עליהם ,
וזאת פשוט הייתה טעות , הם אמרו שאם היא לא מכבדת אותם , היא לא תכנס לכאן יותר .
לראות אותה , בבית ספר ?
זה קשה , קשה מדי .
תמיד להתרחק ממנה , לא להיות איתה בהפסקות
.
וכל הזמן שאני יורדת עלייה וכל השיט הזה ?
זה רק כדי להראות לכולם שלא אכפת לי , שהריב איתה לא מזיז לי .
את האמת , הוא הכי מזיז לי שבעעעולם .
זה ניראה לי מהדברים הכי קשים שעברתי בכל החיים שלי .
לא לדבר איתה כמה ימים ? פשוט ניראה לי כמו נצח .
אז ככן ,
היא הייתה החברה הכי טובה שלי ,
ומכל החברות שיש לי ? הכי קשה לי להיות איתה בריב .
קשה לי בלעדייה , קשה לי לא לדבר איתה בטלאפון כמו פעעם ..
לצחוק מהשטויות כמו פעעם , פשוט הכל כמו פעעם =\
אני הכי אוהבת אותה הכי בעולם , אבל אני פשוט לא יכולה להבין שהיא,
החברה הכי טובה שלי כבר 8 שנים ? אמרה את מה שהיא אמרה .
ואל תגידו שיש לי פיצול אישיות או משהו כזה ,
אבל אני פשוט לא יכולה בלעדייה , איתה אני פשוט מרגישה שונה , בן אדם אחר .
תמיד אמרתי לעצמי שאם אני ואור נריב , שהיא תעזוב , שהיא לא תהייה כאן ?
זה יהייה נורא קל , כי יש לי עוד המון המון חברות .
אבל עכשיו הבנתי שלא , זה כל כך לא נכון .
אני פשוט לא יכולה לתאר את החיים שלי בלעדייה , אבל עכשיו זה לא חלום , זאת המציאות .
אור ?
ואני יודעת שאת קוראת עכשיו את זה ,
אני רק רוצה לומר לך שאת פשוט לא מבינה איך פגעת בי .
מכולן , את אמרת את מה שאמרת =\ .
ואני פשוט לא יכככולה לחיות בלעדייך , רציני .
ואני אוהבת אותך , את לא מבינה כמה .
אבל אני פשוט לא רוצה לתת לאנשים לפגוע בי כמו שאת פגעת .
זה ניראה לי לפעמים מאוחר , מאוחר מדי ..
עזבי =| .
אז כןן ,
אני מודה שקשה .
שהתרחקתי מכל כל הרבה בנות .
ושעכשיו אין לי אותה ? את החברה הכי טובה ?
זה ניראה לי כל כך מוזר , החיים בלעדייה .
כל כך קשה לי ,
אני לא יודעת מה לעשות .
פשוט אין לי עם מי לדבר , למי לשפפוך .
הכל נמצא בפנים , לא יוצא .
ואני יודעת שזה נשמע צומי , אבל זה לא , זאת האמת .
כל כך קשה להשאיר רגשות בפנים ולא להוציא .
פשוט עוד מעט , הכל יתפוצץ .
שהכרתי אותה , הבנתי שזהו , זאת חברתי הטובה ביותר , חברתי לנפש .
אבל טעיתי , אין לי אפילו אחת , על אף אחת אני לא סומכת , אפילו לא עלייה .
אין לי אפילו אחת , שאני אוהבת אותה באמת .
לירררון ?
הכל כל כך השתנה ,
אפילו איתך אני לא מרגישה כל כך ' פתוחה ' , כמו שאומרים ..
אבל לך אני לפחות מספרת מה שקורה בין כל המשפחה , לפחות זה עוזר טיפ טיפה .
אני אוהבת אותך כל כך נסיכה שלי , את הבת דודה הכי מדהימה בעולם =] !
אני רק יודעת ,
שהשאלה שלי היא ..
מתי אני אפגוש את האחת , שלה אני יוכל לספר הכל ?
מתי זה יגיע ;( ?
שלך ,
רותם .