סטי גא דיש!
|
| 4/2008
הסכין של שד משפחתי \ A Dagger of a Family Demon
טוב אז ראיתי בהרבה בלוגים אחרים כל מיני סיפורים שכתבו מרוב שיעמום
וכאלה.. אז החלטתי להמציע גם סיפור משלי (וואי אתמן לא יודעימות כמה יש לי
רעיונות לסיפורים!!)
אז ככה קוראים לסיפור הזה
סכין של שד משפחתי \ A Dagger of a Family Demon
(נשמע יותר מגניב באנגלית וגם רציתי לכתוב את זה באנגלית אבל אנשים לא יבינו..)
היה זה לילה רגיל ככל הלילות, גו'ן היה בטלפון עם חברו הטוב מיכאל, הם
התכוונו לצאת לטייל, אך אז בה גו'ן להוריו ופתח בקול: "אבא, אימא אני יוצא
עם חברים" אביו ענו לו: "סליחה בן אך אנו יכולים להביא לך לצאת היום
החוצה" גו'ן ענה בכעס: "מה! אבל לא עשיתי שום דבר רע.. והכנתי שיעורים..
ואן מחר לימו.." אימו קטעה אותו: "דיי! ולך לחדר! אנחנו לא רוצים שתצע
היום!" גו'ן אמר: "אבל למה!!" אימו ענתה:"תשמע למה שאנו אומרים לך! אסור
לך לצאת היום! וזהו!" וכך הם התווכחו עד שגו'ן וויתר והלך לחדרו בכעס כועס
על כל העולם עם מחשבות אלפות ורעות ורעיונות נקמה ושנאה על כולם.. הוא קפץ
על מיטתו ונחת על הקרית עם ראשו, הקרית אשר הייתה רכה ונוחה והייתה עוזרת
לו בלעלות זכרונות הזכירה לגו'ן את אחד הלילות אשר עבר לפני כמספר ימים:
הוא הלך עם ידידו הטוב מייק וחברתו מיכל (אשר היה מאוהב בה קשות, אך לא
יכל להתחיל איתה קשר רומנטי, מרוב חחש הדחיה) הם הלכו ברחוב כולם יחד
בעודם משוחחים על אשר קרה בעבר ועל חוויותם שעברו, בעוד הם משוחחים הם
נתקלו בחפץ מוזר אשר שכביו לו ע"י שיח ירוק וקטן, מייק החליט להרים את
החפץ ולבדוקו ולהבין מהו, אך גו'ן עצר אותו מרוב חחש שזה מסוכן או עלול
להזיק, הם התקרבו לאט לאט לחפץ ואז הרימו ביחד בעדינות, ולהפתעתם היה זה
סכין קטן אשר בתחתיתו הייתה מצויירת עיין משונה וידיתו הייתה בצבע שחור
חזק כהלילה אשר סרר אותם.
גו'ן אשר התלהב נורא מהסכין פרץ בקול: :וואי חבר'ה תראו את זה! זה כל כך
מגניב! זה כזה דגר(סכין באנגלית) כמו בסרטים האלה.." מייק הוסיף:"כה זה כל
כך מגניב, וואי תן לי אותו לרגע.." גו'ן לא הסכים להביא למייק את הסכין
ומשך אותו חזרה אליו, מייק אשר רצה לנסות להחזיק את הסכין משך את הסכין
חזרה אליו וכך הם החלו במריבה.
מיכל אשר ליבה חפץ בטוב החלה לצעוק קריאות על מנת שיפסיקו את מריבתם חסרת
החשיבות:" דיי! תפסיקו לריב הסכין הערור הזה לא שווה את זה!!!"
אך הם לא הקשיבו לה, ואז קרה הדבר, גו'ן משך אליו את הסכין בכוח ושחרר
אותו מידיו של מייק, מייק אשר קיבל הדף קל מהשחרור עף אחורה אל גדר חדה
ונפל עליה, הקוץ הגדול של אותה גדל חדר את ליבו של מייק ויצאה מגופו של
מייק רוח החיים, גו'ן שהיה בשוק הביט בו במבט מת וקפוא בעוד מיכל צרחה
בקול מפוחד ומעורר אימה, ובגלל שאן הם חוו זאת קודם או ידעו מה לעשות נפלו
שנייהם על הרצפה והחלו לבכות, בכי אשר לא בכו מעולם בחייהם.
...
"גו'ן אתה בחדר שלך??" צעקה אימו של גו'ן לגו'ן ומנעה ממנו להזכר בעבר המחריד שחווה.
"כן אימא!" ענה לאימו
"עוד מאט אוכל כדי שתתכונן" צעקה לו חזרה
"טוב אימא" ענה לה
גו'ן חזר למיטתו בעודו מנסה להזכר שוב:
גו'ן ומיכל אשר היו בטרואומה ועצב רב בכו ובכו ולא יכלו לעצר, עד שנשמע
קול צחוק קל באוויר, אותו צחוק אשר היה מחריד ומעורר אימה גרם לגו'ן ומיכל
להתקרב זה אל זו ולהתחבק מרוב פחד, הצחוק המשיך ובעוד הוא נשמע באווריה
ענן שחור ואפל הגיע מהשמים, ענן זה התחיל לרדת למטה לגופתו של מייק ולקסות
את כולו בעשן שחור ואפל אשר כמותו לא נראה מעולם, עשן זה החל להעלם סביב
גופתו חסרת החיים של גו'ן וכמוכן הצחוק החל להחלש ולהעלם.
גו'ן ומיכל אשר עדיין היו בשוק מהמחזה האיום אשר עברו וחווית עיבוד חברם הטוב החלו לעצום את ענייהם ואפילו להחזיק חזק יותר זה בזו.
וכך אך שהעשן נעלם והצחוק פסק נשמע אך ורק דממה, דממת חרדה ושקט כמוות
ואפילו החיות הקטנות ביותר כבר לא השמיעו את צלילם הקט, אף לא צרצר ואף לא
יתוש. שקט דממה שום צליל.
...
"אתה מוכן" שאלה אימו של גו'ן שוב מעירה אותו מזיכרונו
"כן אימא, אני אצא עוד רגע" ענה לה
"טוב תתלבש! עוד מאט האוכל יהיה מוכן" צעקה חזרה
גו'ן המשיך בזכרונו:
הדממה אשר סררה את השתיים המשיכה והמשיכה עד שלפתע קרה הדבר המוזר...
גופתו של המת מייק קמה והתרוממה ממקומה וחיוך רחב ומעורר אימה בפניו..
הגופה אשר קמה הוציא מגופה ואך שברה את הגדר והתקרבה לשניים אשר כבר לא
ידעו מה לעשות, הגופה אמרה בקול: "אז נראה לך שהסכין הזה שלך!"
גו'ן אשר לא ידע מה לומר החל בפחד לומר:"אהה... אההה... נרא.. לי..
אממממ... לא?" הגופה החזירה לו כתשובה:"אובכן אתה טועה! הסכין אכן שלך! אך
חייו של חברכה היינם שלי! הסכין השאר בבעלותך וכמוכן חייו של חברכה יהיו
שלי!" גו'ן שכבר קיבל מאט עומץ צעק בקול:"אבל אני לא רוצה את הסכין!! אני
רוצה חזרה את מייק!"
הגפה פרצה בצחוק מרושע ומתועב! והחלה לומר:"אן חברחה יחזור! ועל סכין
המתים אינך יכול לוותר! וכמוכן פרט אחד קט.." קטע אותו גו'ן:"אני לא רוצה
את הסכין הערור כך אותו חזרה! תביא לי את מייק!" הגופה החלה להביט בו במבט
מרושע וקשרה את עיינו בקשר עיין עם שלה:"אתה מאז לצעוק עליי!! אף אחד לא
צועק על לוציפר! מלך הפיט וגיהנום עצמו! אך אתה מאז לומר לי מלך העולם
התחתון מה לעשות!" גו'ן כבר היה מפוחד איימים כי ידע על אותו לוציפר מחבר
שלו אשר היה נוצרי עדוק על שמו של השטן כמופיע בברית החדשה: "לוציפר" וידע
כי אכן עומד ממולו שטן אמיתי ורב עוצמה, כך שאן היה יכול לענות לו כלל
וכלל...
לוציפר החל שוב בצחוקו המרושע.. ואמר:"אתה אכן תמים מכל בני-האדם שהכרתי
עד כה! ואתה מאמין לכל דבר!! תן לי עכשיו להכנס למוחכה ולהראות לך את
זהותי!"
קרב וקרב ראשו של היצור לראשו של גו'ן....
.....
"טוב אתה מוכן??"שאלה אימו של גו'ן את גו'ן
"כן אימא"ענה לה
גו'ן יצא מחדרו למזדרון קטן שהוביל למטבח בביתו והתיישב לאכול.
"מה אוכלים היום??"שאל בהתלהבות
"היום אוכלים..."אמרה אימו
"נו מה??"שאל אותה גו'ן
"נחש"אמרה אימו
"נו לא יודע"אמר לה
אימו פתחה את המגש, ועל המגש הייתה מונחת גופתה של מיכל בחלקים חתוכים בזהירות וניתן היה לראות את פרצופה העצוב במגש..
"או יש! סוף סוף!!"צעק גו'ן בשמחה בעוד עיניו ניהיים לאדומים והחדר מתחיל
להעלות בחום והעולם אשר נמצע סביבם מתחיל להתבהר כה עולם הרועה התת קרקעי!
אהבתם??
מקווה שכן
אה ואל תדאג הסיפור הזה בה כולו 100% ממני! אז זכויות יוצרים אלייXD
אה והסיפורים האים יהיו פחות מפחידים עם קיבלתם צמרמורת או משו
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: