מכירים את ההרגשה שפשוט בא לכם לצעוק?
כל כך חזק שכל העולם ישמע?
כי לי בא.
בא לי פשוט לעמוד איפשהו... ולצעוק!
לצעוק מה שאני מרגישה.
לשיר בקולי קולות וזין עליכם!
לצעוק את כל האהבה שיש בי...
את השנאה שיש בי...
את הכנות..
את ההתרגשות...
את הטעויות.. [ויש די הרבה]
את הסליחות..
פשוט הכל!
כמה חבל שאי אפשר...
זתאמרת.. אפשר...
אבל יביאו עליי משטרה.! חח
ירד היום טיפטוף קל של גשם...
היה נורא נחמד...
הלכתי מהתחנה המרכזית עד בצפר בגשם.
השתחררתי קלות...
אני אוהבת גשם!!!!
שמעתי מוסיקה נרגעתי ונרטבתי.
היה כל כך כיף...
פרט לעובדה שהיה קר והייתי עם חולצה קצרה.
נעעע... לא נורא...מגיע לי לסבול קצת.
כשקורה משו רע אני חושבת על למה זה קורה.
כי אם קורה לי משו רע... כנראה עשיתי משו רע.
וכן.. אני מאמינה בגורל.
כך שאם אני סובלת משום מה... כנראה זה מגיע לי.
כנראה עשיתי משו לא טוב שאני צריכה לחפר עליו.
בגלל זה אני גם לא צמה ביום כיפור.
נשמע דבילי... אבל ככה זה.
משו גרם לי להבין.. שאני לא צריכה להתבייש בזה.
ויש עוד כמה אנשים במצבי לא..?
אז מי שקוראת את זה וגם מאוהבת בטום קאוליץ...
מה אתן עושות בשביל לא להתאכזב כל הזמן?
אני אשמח לשמוע דעות של אחרים.
כן כן.. אני יודעת שמלא אנשים שלא אמורים לדעת את זה קוראים פה...
אבל מה אני יכולה לעשות?
שיקראו... שיהנו...
ואם זה לא טוב להם...
שילכו לתקוע מסמרים לתחת! XD
כי ככה זה.. וקצת קשה לשנות את זה.
עד כאן... מינימאיה שרוצה שיקראו לה מאיה למה זה קצת מעצבן שבכל מקום כתוב מינימאיה..חח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
