זמן.
זמן הוא פרמטר חשוב.
"הלוואי והיה לי זמן לכתוב פה יותר!"
"הלוואי והיה לי זמן לסיים לקרוא את הספר!"
"הלוואי והיה לי זמן לקיים את מה שהבטחתי,אבל אין לי."
"הלוואי והיה לי זמן לנגן.."
אכן.זמן הוא באמת פרמטר חשוב...
אני,אישית, לא מכיר אף אדם שלא נזקק לזמן.זמן לעצמו, לאינטימיות.זמן לחברה,זמן למשפחה,לעבודה.
זמן לצבור רכוש, וזמן מועט יותר בשביל להפסיד אותו.
אבל כל זה שטויות.זמן הוא חשוב,כמובן.אני אישית לא הייתי מסתדר בלי זמן.
אבל לא באתי לכאן בשביל לבזבז את הזמן שלי ושלכם בכתיבה פילוסופית על זמן.אין לי זמן לזה.
אז לשם מה כן?-הרשו לי להסביר.
בזמן האחרון אני מוצא את עצמי חושב הרבה :"כשיהיה לי זמן אני אכתוב פוסט!מזמן לא עשיתי את זה,ואני רוצה וחייב.והבעיה היא-שאין לי זמן."
חשבתי והפכתי בדבר, וגיליתי שאין מדובר בפרמטר של זמן. כי כאשר שאלתי את אצמי :"וכשיהיה לי זמן, על מה אכתוב?"
לא ידעתי לענות דבר.
אולי זה בגלל המצב.אנשים נוטים לעצור שגרת חייהם המשעממת במצבים קיצוניים בלבד,אך לא להרבה זמן,כמובן! שכן, זמן הוא מצרך יקר.
אולי זה בגלל שמיציתי את כל יכולות הכתיבה שלי(מה שלא נראה לי).אחרי הכל, אני כותב כבר זמן רב,לא?-אז זה הגיוני!כי הזמן הוא לא אינסופי!
אולי זה בגלל שאין לי זמן לחוות מספיק,כך שאין לי על מה לספר.-ושוב..הפרמטר של הזמן תופס כל חלקה טובה.
ואולי,רק אולי,זה בגלל שאני עדיין מרגיש את אותו הדבר?שכשאני פותח את הבלוג ומביט,אני לא מוצא צורך,כרגע,בזמן הזה, לכתוב כלום,כי הכל עדיין רלוונטי ונוקב?אמנם עם קצת עדכונים וחידושים,די מהותיים,אבל על אלו במילא לא התכוונתי לכתוב.
והרי זה אבסורדי.הזמן אמור להעביר הכל,לא?!להריץ קדימה!לתת לתחושות לעבור ולרגשות להתפוגג כלא היו.ושלא תבינו לא נכון!זה לא שרע לי,או מפריע לי, שאני עדיין באותו מקום כלפני כמעט שלושה שבועות,זה אולי אפילו טוב!זה פשוט מפליא אותי שהזמן הכביר הגדול הרשה לעצמו לנח לרגע.לנוח ולתת לי לנשום! אחרי הכל,לכולנו חסר זמן,והוא חולף במהירות!
נו, טוב.כנראה שאינשטיין צדק. הזמן הוא יחסי.
אל תשאלו למה כתבתי את זה.אני באמת לא יודע.זהו פרץ מילים שנכתב בלחץ של זמן.ייתכן שהגיוני,ואף מחוכם, וייתכן שטיפשי וחסר כל מהות.אבל את זה, נניח לזמן להגיד.
אוהב המון המון.באמת!
נ.ב
אני כל היום רואה חדשות.רואה ולא מאמין.אף פעם לא כאב לי כל כך על אנשים שאני לא מכיר(אני מדבר על החיילים ותושבי הדרום,כן?).אני מאושר בכל פעם שאני שומע שפצוע מרגיש טוב וחוזר הביתה בקרוב.
ואני רק רוצה,ובעצם זו כל יכולתי, להתפלחל בשבילם מכאן.שיחזרו הביתה בשלום.כמה שיותר מהר.למשפחות האוהבות,לחברים, ולבועה התל אביבית,שמי ייתן שתתרחב לבועה הארץ-ישראלית בכמה שפחות זמן.
<מומלץ לקרוא את הפוסט האחרון של נולינקה.אני אישית כמעט בכיתי ממנו.>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
My Name Is Angus