לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Pointless Life


כי קל יותר להעביר את התחושות דרך שירים וציטוטים[=


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

לזוז עם הגבינה


"  "תחושת הריקנות הזאת פוקדת אותי לעיתים תכופות מדי,"חשב.התחשק לו להרים ידיים.

חיבוט החל להיחלש. הוא ידע שתעה במבוך וחשש כי לא ישרוד. הוא חשב על האפשרות שיסתובב על עקביו ויחזור לתחנת גבינה ג'.הוא חשב שאם יצליח לחזור לשם,ואם ליבוט עדיין יימצא שם, לכל הפחות הוא לא יהיה לבד. אחר כך חזר והציג לעצמו אותה שאלה:מה הייתי עושה אלמלא פחדתי?"

הוא פחד לעיתים קרובות יותר מכפי שהיה מוכן להודות, אפילו בינו לבינו. הוא לא היה בטוח תמיד ממה פחד בדיוק,אבל הוא ידע כי הוא פשוט פוחד להמשיך במצבו החלוש.

 חיבוט לא ידע זאת, אבל מה שעיכב אותו היה כובד משקלם של הפחדים שהאמין בהם."

                                                                           ("מי הזיז את הגבינה שלי"/ספנסר ג'ונסון)

 

לילה טוב,

 

 

 

 



                            

 

נכתב על ידי My Name Is Angus , 25/1/2009 00:19  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דילמה


Two roads diverged in a yellow wood,

And sorry I could not travel both

And be one traveler, long I stood

And looked down one as far as I could

To where it bent in the undergrowth;

Then took the other, as just as fair,

And having perhaps the better claim,

Because it was grassy and wanted wear;

Though as for that the passing there

Had worn them really about the same,

And both that morning equally lay

In leaves no step had trodden black.

Oh, I kept the first for another day!

Yet knowing how way leads on to way,

I doubted if I should ever come back.

I shall be telling this with a sigh

Somewhere ages and ages hence:

Two roads diverged in a wood, and I-

I took the one less traveled by,

And that has made all the difference.

 

ובעברית:

 

 

שתי דרכים נפרדו ביער עבות

 לא שתיהן בשבילי..

הצרתי על כך..

נעצרתי מולן לזמן ממושך.

 לאורכה של אחת הרחקתי ראות, עד נקודה פתולה שבסבך.

לשניה אז פניתי, כמותה מפתה ואולי במעט מצודדת יותר..

רמוסה קצת פחות, כך לי נדמתה..

עשביה שעליה פחות עבותה..

 בעצם דמו הן כמעט בלי הכר.

בשתיהן כאחת ריצד שם האור,

על מרבד בתולי של עלי השלכת.

 אז, אמרתי, לזו יום אחד עוד אחזור !

אך לא..שכן דרך נמשכת, ידעתי,

 מכאן לא אשוב עוד ללכת..

ברבות הימים, בשנים הבאות,

 אאנח בחוזרי לספר :

איך אי שם, משתי הדרכים שביער עבות..

בחרתי בזו שהלכו בה פחות

ופה הרי כל ההבדל בעולם.

רוברט פרוסט)                                       (

 

 

כן,אני יודע שחלק מהשיר הזה כבר הופיע פה פעם,

אבל הוא פשוט כל כך יפיפה שאני רוצה שתקראו את כולו.

לדעתי הוא מייצג את רוב האנשים שקוראים פה, גם אם הם לא חושבים ככה....

 

הרבה זמן לא נתקעו לי ככה המילים. פשוט,נותרתי ללא מילה.

מקווה שתיהנו מהקריאה,ותבחרו את הדרך שלכם. כי בסופו של דבר,אתם יודעים שלא תשובו ותלכו בדרך השנייה.

בהצלחה!

 

 

                                 

 

נכתב על ידי My Name Is Angus , 14/1/2009 23:45  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זמן (ו)מלחמה


זמן.

זמן הוא פרמטר חשוב.

"הלוואי והיה לי זמן לכתוב פה יותר!"

"הלוואי והיה לי זמן לסיים לקרוא את הספר!"

"הלוואי והיה לי זמן לקיים את מה שהבטחתי,אבל אין לי."

"הלוואי והיה לי זמן לנגן.."

אכן.זמן הוא באמת פרמטר חשוב...

אני,אישית, לא מכיר אף אדם שלא נזקק לזמן.זמן לעצמו, לאינטימיות.זמן לחברה,זמן למשפחה,לעבודה.

זמן לצבור רכוש, וזמן מועט יותר בשביל להפסיד אותו.

 

אבל כל זה שטויות.זמן הוא חשוב,כמובן.אני אישית לא הייתי מסתדר בלי זמן.

אבל לא באתי לכאן בשביל לבזבז את הזמן שלי ושלכם בכתיבה פילוסופית על זמן.אין לי זמן לזה.

אז לשם מה כן?-הרשו לי להסביר.

בזמן האחרון אני מוצא את עצמי חושב הרבה :"כשיהיה לי זמן אני אכתוב פוסט!מזמן לא עשיתי את זה,ואני רוצה וחייב.והבעיה היא-שאין לי זמן."

חשבתי והפכתי בדבר, וגיליתי שאין מדובר בפרמטר של זמן. כי כאשר שאלתי את אצמי :"וכשיהיה לי  זמן, על מה אכתוב?"

לא ידעתי לענות דבר.

אולי זה בגלל המצב.אנשים נוטים לעצור שגרת חייהם המשעממת במצבים קיצוניים בלבד,אך לא להרבה זמן,כמובן! שכן, זמן הוא מצרך יקר.

אולי זה בגלל שמיציתי את כל יכולות הכתיבה שלי(מה שלא נראה לי).אחרי הכל, אני כותב כבר זמן רב,לא?-אז זה הגיוני!כי הזמן הוא לא אינסופי!

אולי זה בגלל שאין לי זמן לחוות מספיק,כך שאין לי על מה לספר.-ושוב..הפרמטר של הזמן תופס כל חלקה טובה.

ואולי,רק אולי,זה בגלל שאני עדיין מרגיש את אותו הדבר?שכשאני פותח את הבלוג ומביט,אני לא מוצא צורך,כרגע,בזמן הזה, לכתוב כלום,כי הכל עדיין רלוונטי ונוקב?אמנם עם קצת עדכונים וחידושים,די מהותיים,אבל על אלו במילא לא התכוונתי לכתוב.

והרי זה אבסורדי.הזמן אמור להעביר הכל,לא?!להריץ קדימה!לתת לתחושות לעבור ולרגשות להתפוגג כלא היו.ושלא תבינו לא נכון!זה לא שרע לי,או מפריע לי, שאני עדיין באותו מקום כלפני כמעט שלושה שבועות,זה אולי אפילו טוב!זה פשוט מפליא אותי שהזמן הכביר הגדול הרשה לעצמו לנח לרגע.לנוח ולתת לי לנשום! אחרי הכל,לכולנו חסר זמן,והוא חולף במהירות!

נו, טוב.כנראה שאינשטיין צדק. הזמן הוא יחסי.

אל תשאלו למה כתבתי את זה.אני באמת לא יודע.זהו פרץ מילים שנכתב בלחץ של זמן.ייתכן שהגיוני,ואף מחוכם, וייתכן שטיפשי וחסר כל מהות.אבל את זה, נניח לזמן להגיד.

 

 

אוהב המון המון.באמת!


                           

 

 

נ.ב

אני כל היום רואה חדשות.רואה ולא מאמין.אף פעם לא כאב לי כל כך על אנשים שאני לא מכיר(אני מדבר על החיילים ותושבי הדרום,כן?).אני מאושר בכל פעם שאני שומע שפצוע מרגיש טוב וחוזר הביתה בקרוב.

ואני רק רוצה,ובעצם זו כל יכולתי, להתפלחל בשבילם מכאן.שיחזרו הביתה בשלום.כמה שיותר מהר.למשפחות האוהבות,לחברים, ולבועה התל אביבית,שמי ייתן שתתרחב לבועה הארץ-ישראלית בכמה שפחות זמן.

<מומלץ לקרוא את הפוסט האחרון של נולינקה.אני אישית כמעט בכיתי ממנו.>

נכתב על ידי My Name Is Angus , 5/1/2009 09:46  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  My Name Is Angus

מין: זכר

MSN: 

תמונה




4,174
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMy Name Is Angus אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על My Name Is Angus ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)