וואו!באמת שלא עדכנתי פה הרבה זמן....
וזה מוזר.מאוד.כי דווקא כן היה לי מה לאמר.
ובכל זאת...או למרות זאת...
אז מה היה לנו?
מבחנים...S:
צו רביעיXD
קצת בלאגן ופיזור בראש....
הרבה חיוכים,מעט מאוד דמעות(בעקר מעייפותXD)...
אבל הכי חשוב?באמת הכי חשוב?
שנה.
שנה שאנחנו ביחד.
שנה של אהבה.
שנה של לדעת שיש לך משהו,גם אם נדמה לך שאתה אבוד.לדעת שיש משהו...משהו כנה.
שנה.זה לא נתפס.זה עבר כל כך מהר.אני לא מפסיק לשחזר בראש את הפגישה הראשונה,את הנשיקה הראשונה..
את ההליכה ביחד בגשם כבד תחת מטרייה יחידה ועלובה ברחובת עירי,לבושים היטב ויודעים שהחום האמיתי בא מבפנים.
שומעים את השיר שלנו....הולכים,מחובקים..מחויכים..נשיקות חטופות בין הצעדים.וממושכות יותר,בעוד אבריל (לא,הקיצ'יות לא פסחה גם עלינו) שרה בקולה הצווחני.ואז,ברגע ההוא,גם זה נשמע טוב(XD).
ויושבים על הספסל.וצוחקים מהכל(כן,גם מערסים קטנים שבוהים בנוXD).על גג העולם,באוויר, ובו זמנית על קרקע מוצקה.
נפרדים עם דמעות,לקראת הערב.בפעם הראשונה שהרגשתי שהשקיעה שבחוץ והזריחה שבפנים הם לא אותו דבר,אלא רק אותם צבעים.מקור ראשון להיות שמח.להפסיק להיות מומיה.
אני מודע לזה שזה נשמע נורא קיטשי וקלישאתי,אבל ככה היו הדברים...
היו?!-סליחה,ככה הם הדברים.
וכפי שכתבתי בחלוף שלושת החודשים הראשונים(ראו ערך פוסט מלפני 9 חודשים):"שנה היא רק ההתחלה"...
נ.ב
שנה נוספת תחלוף מחר.
שנה של כתיבה כאן...
(כלומר,שנה שאני מכיר את נולי^^)
ולא רק אותה.שנה שהכרתי בה עוד כמה אנשים שהם חלק בלתי נפרד מחיי.
ואני אוהב אתכם!
ואותך! יותר מהכל...