לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כוחן של מילים


מסתורין, מתח, צמרור, וצחוק- את כל זה תוכלו למצוא כאן.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

זיכרונות... פרק ג'


בס"ד

 

פרק ג'

 

כולם במתח, כולם רוצים לדעת מי הזוג המאושר.

כולם מחכים בשקט..ואז נשמע

"ההחלטה היתה נורא קשה והתלבטנו נורא בין יעל ורועי לבין מאיה ורון.."

נוגה ורותם היו בשוק, בדרך כלל כל מי שהם מהמרות עליו הוא הזוכה.

אלה שלחה אליהן חיוך של "אמרתי לכן, אני לא צריכה לזכות"

ואז שמעו "אבל אז ראינו זוג שחשבנו שהוא צריך לזכות- כולכם הייתם טובים אבל אתם יודעים רק זוג אחד זוכה.."

נוגה ורותם שלחו לאלה חיוך של "חכי יש עוד סיכוי".

"אנו מכריזים בזאת על....." המשיכו השניים.

"כזוג נשף התחפושות!"

כולם הריעו וצעקו ושמחו.

ורק אלה פספסה את החלק בו הכריזו על השמות.

נוגה ורותם מיהרו לגשת אליה ואמרו לה :"אמרנו לך?!"

ואלה המסכנה שלא הבינה כלום החזירה כתשובה :"מה?!? אני ויותם? באמת?"

רותם ונוגה צחקו ואז קראו ליותם שיעלה עם אלה לבמה.

השניים עלו והיו מופתעים, כי לא הכינו כלום כדי שיזכו ולא הכינו שום נאום לגבי הזכייה.

הם עלו לבמה והודו לכולם.

ואז היה החלק האהוב על כולם- הסלואו של הזוג המנצח.

הם רקדו במרכז הרחבה כאילו אין מחר, מחובקים ואוהבים.

מאותו ערב מקסים הם היו זוג, ממש חברים.

הם בילו כל הזמן ביחד ואף פעם לא נמאס להם אחד מהשנייה.

 

לקראת החופש הגדול שבין כיתה י"א ל-י"ב יותם היה צריך לטוס לחודש ושבוע לניו-יורק לאירוע משפחתי ולשהות שם קצת, אם כבר ניו-יורק אז עד הסוף.

הוא הציע לאלה להצטרף אליו, ואלה כמובן נענתה בהסכמה.

עכשיו מה שנשאר זה לשכנע את ההורים.

אלה היתה ילדה טובה, מצליחה בלימודים ולכן ההורים לא דאגו והסכימו לה להצטרף למשפחתו של יותם.

יום הטיסה הגיע, ההורים של אלה ואחיה הקטן ליוו אותה לשדה ונפרדו ממנה לשלום.

הטיסה נחתה בניו-יורק בהצלחה ואלה מיהרה להתקשר הביתה ולבשר שהכל בסדר.

אלה דאגה להתקשר כל יום ולדבר עם ההורים ולבדוק שהכל בסדר. נעם הקטן כבר ישן, ולכן אלה לא יכלה לדבר איתו באותו יום.

אלה אהבה נורא את נעם וידעה שההורים שלה ציפו לו בקוצר רוח.

-ביום הראשון בניו-יורק אלה ומשפחתו של יותם נחו מהטיסה ומשאר הבלגן.

ביום השני יותם ואלה יצאו להכיר את הסביבה. יצאו קצת לשתות ולטייל ברחובות ניו-יורק.

וכך גם ביום השלישי והרביעי..

ביום החמישי היה את האירוע המשפחתי שאף אחד לא יכל לפספס.

האירוע היה גדול ומושקע.

יותם הכיר לאלה את הבנות דודות שלו והן התחברו להן.

יותם ישב עם הבני דודים שלו, הם ישבו צחקו אכלו וגם השתכרו.

כשאלה חזרה לאזור, ראתה את יותם שיכור והחליטה לקחת אותו למלון שינוח.

ההורים שלו אישרו לה ואף החמיאו לה על אחריותה ודאגותיה.

כשהגיעו למלון, יותם ניסה לגעת באלה.

אלה דחתה אותו, היא לא רצתה את זה עכשיו בגיל הזה היא לא רצתה את זה כשהוא שיכור.

יותם מעולם לא ניסה לגעת בה, היא ידעה שזה רק בגלל שהוא שיכור היא ידעה שהוא אוהב אותה יותר מכל ושבחיים לא ירצה לפגוע בה, אבל בכל זאת נרתעה.

למחרת אלה התחמקה ממנו הרבה והרגישה צורך לדבר עם אמא שלה.

היא חייגה את המספר ושמעה את קול אמה שבור מהצד השני.

"אמא?"

"הי אלה מה שלומך?"

"אמא, מה קרה?"

"כלום מתוקה שלי, אבא ואני רואים סרט והוא מרגש."

"אמא תגידי לי מה קרה, את לא בוכה מסרטים."

"לא כלום, אלה אל תפריעי לעצמך באמת. תיהני לך שם"

"אמא, נו די מה קרה?"

" לא כלום הכול בסדר."

"ג'ון תכניס את נעם למקלחת חמה ותכין לו תה"  נשמעה צעקה

"אמא? מה קרה לנעם?"

"אמא?... אמא?"

היתה דממה.

נכתב על ידי , 14/11/2007 17:29  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 33

ICQ: 190313487 




1,636
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdanieli=] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על danieli=] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)