לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כוחן של מילים


מסתורין, מתח, צמרור, וצחוק- את כל זה תוכלו למצוא כאן.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

זיכרונות...פרק ד'


בס"ד

 

פרק ד'

 

"נעם טיפה לא מרגיש טוב"

"מה זאת אומרת לא מרגיש טוב? מה יש לו שאת כל כך לחוצה?"

"תראי אלה.. ההינו אצל הרופא ועדיין לא יודעים מה יש לו- שלחו אותנו לעוד בדיקה."

"לאיזו בדיקה?"

"ביופסיה.. לא משהו רציני.."

"ביופסיה? אמא.... נעם חולה בסרטן?"..

 

-"אלה? קרה משהו?" שאל יותם

"כי אני צריך לדבר איתך... שמתי לב שאת מתחמקת ממני בזמן האחרון, ואני לא יודע למה.. אני רוצה שתביני, אני ההיתי שיכור אני... אני לא זוכר... לא זוכר כלום.. אני מצטער אם קרה משהו או עשיתי משהו...." יותם נעצר לרגע ואז קלט את אלה בוכה.

"אלה?" המשיך

"מה קרה? למה את בוכה? מה עשיתי? אלה אני לא יכול יותר את חייבת לספר לי מה קרה אני ממש מצטער"

"הוא חולה יותם!" השיבה אלה.

"מי חולה?" שאל יותם

"נעם, נעם הקטן שלי הוא חולה...ממש חולה"

"מה, מה חולה? חום? דלקת ריאות? מה קרה לו?"

"סרטן" נעצרה אלה

"הוא חולה בסרטן" המשיכה.

" בואי אלה הטיסה יוצאת עוד 10 דק'.. בואי נמהר שלא תפספסי אותה"

"אני מצטערת יותם... אני מצטערת שאני עוזבת ככה ושלא יצא לנו לדבר"

יותם התקרב כדי לתת לאלה נשיקה ולהגיד לה שהכל בסדר ושהם ידברו אחר כך ושתתמקד בנעם.

אלה סובבה את הראש ובמקום נשיקה על השפתיים היתה נשיקה על הלחי.

אלה היתה ממש חייבת ללכת היא הסתכלה לו הישר לתוך העיניים ושלחה לו את אהבתה.

הסתובבה ורצה לרציף.

כשהמטוס נחת אלה תפסה את המונית הראשונה לבית החולים בבאר שבע "סורוקה".

אלה רצה אל הקבלה ושאלה איפה אשפזו את נעם.

היא מיהרה לתפוס את המעלית.

היא נכנסה בסערה אל החדר וחיבקה את ההורים בחיבוק סוחף דמעות.

הם ישבו שם ושתקו שעה שלמה.

לפתע נכנסה האחות והודיעה על תוצאות הבדיקה.

-אחרי חודש של טיפולים, עליות וירידות, השתפרויות והידרדרויות, הגיע הקץ.

המחלה הכניע אותו...

 

אלה יושבת בחדר שלה, ומדפדפת ביומן ובמסמכים.

היא רואה את התאריך.

את התאריך שילווה אותה כל החיים.

היום הנורא בו נעם הקטן הלך.

ואז היא רואה בעט אדום כתוב "חוזרים מניו-יורק בשעה17:30"

היא הסתכלה בשעון והיא רואה שהשעה 19:30 בערב.

לפתע היא שומעת נקישות על הדלת.

הדלת נפתחת לאט ובזהירות.

יותם מציץ מהפינה ואומר לה "מצטער יפה שלי, רק עכשיו אני יודע"

יותם מתקרב כדי לחבק אותה.

ואלה נסוגה אחורה.

הוא אומר לה "אלה, אני לא יודע מה קרה אבל חשוב לי שתביני שאני רוצה להיות איתך במיוחד ברגעים הקשים האלו, מערכת יחסים זה להיות לא רק בטוב אלא גם ברע. התגעגעתי אליך "

אלה פרצה בבכי.

יותם התקרב לאט, חיבק אותה אליו חזק חזק בחיבוק שהוא היה כל כך צריך, וגם היא.

 

"אימלה! אתה נראה כמו ערפד!"

"אולי כי לזה התחפשתי" התלוצץ יותם.

ואז נשמעה הכרזה המוכרת.

"אני רוצה להזמין את זוג הנשף של שנה שעברה להמליך את הזוג החדש..קבלו אותם אלה ויותם!"

אלה ויותם עלו לבמה הפעם הם ידעו מה הם רוצים להגיד.

"אנו מכריזים בזאת  על הזוג המלכותי של השנה הנ"ל קבלו את המועמדים של שנה שעברה- יעל ורועי!"

ושוב היה את הסלואו של הזוג המנצח.

ובסוף הערב יותם החליט להפתיע את אלה ולקח למסעדת יוקרה.

הם ישבו ואכלו עוגה, הסתכלו אחד בעיניים של השנייה ולא אמרו מילה. ממש כמו בימים הראשונים שלהם.

ואז אלה אמרה: " אני מוכנה יותם"

"למה מוכנה?" שאל יותם.

"זוכר שבניו-יורק קרה משהו שהתחמקתי ממך?"

"בטח זוכר, רק אין לי שמץ מה זה היה"- צחק יותם.

 

המשך יבוא...

נכתב על ידי , 15/11/2007 14:33  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 33

ICQ: 190313487 




1,636
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdanieli=] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על danieli=] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)