כוחן של מילים

פרק 1.

זו היתה שעת לילה מאוחרת, כולם כבר הלכו.

הגשם דפק על החלונות וחוץ מזה שום רעש אחר לא נשמע.

היא ישבה על הספה, לקחה בידיה את היומן פתחה איפה שנפתחו הדפים-

והחלה לקרוא.  היא תיעדה הכל ביומן, ה-כ-ל.  

כל שעה-כל דקה שהיתה חשובה לה מאוד.

24.8.03

יומני היקר,

היום זהו היה היום המושלם בחיי.

היום חגגו לי את יום ההולדת ה-14 שלי כמו שבחיים לא דמיינתי שיחגגו לי.

כולם היו, משפחה, חברים, חברות וגם אריאל.

הוא כזה חמוד! אני כל כך אוהבת אותו ולא יודעת אם הוא אוהב אותי, כאילו הוא מסתכל עלי לפעמים בשיעורים אבל אני לא יודעת אם הוא סתם בוהה או שהוא מסתכל עלי.

סיוון רצתה לדבר איתו בשמי, אבל לא הרשתי לה.

סיוון באמת חברה מתוקה ואני נורא אוהבת אותה, אבל אני לא סומכת עליה בקטע הזה של ללכת לדבר עם אריאל.

פעם היא עשתה לי קטע מגעיל, עוד הרבה לפני שההינו חברות טובות.

סיפרתי לה שאני אוהבת מישהו והיא הלכה ואמרה לו ההפך..

אבל היום זה היה משהו מיוחד.

היתה אווירה כיפית והיה מלא אוכל, צחוקים, ריקודים.. ואז אריאל  קרא לי לצד.

כמובן שלא התלבטתי והלכתי לקראתו.

הוא החזיק לי את היד ואמר לי:

"תיראי דנה.... אני לא יודע אם....שמת לב...מתישהו....אבל...אמ... "אריאל תרגיש חופשי לדבר איתי..זו אני דנה, לא איזה סלב או משהו.."

"כן צודקת!"

"אז חשבתי לעצמי אולי אמ...תרצי להיות...כאילו אם שמת לב בזמן האחרון אני לא מפסיק להסתכל עלייך ואני יודע שאת גם מסתכלת עלי אבל עדיין רציתי לשאול אם בא לך להיות....חברה שלי?!?"

הסמקתי.

כל כך רציתי לצעוק "סוף סוף! מה לקח לך כל כך הרבה זמן לשאול אותי את זה!?"

שתקתי.

ואז אריאל שאל "דנה??"

ההיתי חייבת לענות כדי לצאת מההלם.

"כןןן בטח שאני רוצה!"

לא חלפו 10 שניות מהרגע שסיימתי את המשפט ואריאל נישק אותי.

זו היתה הנשיקה הראשונה שלי.

וכל כך התרגשתי.

כל כך רציתי את זה, חיכיתי לזה.

רציתי שזה יהיה עם אריאל.

אהבתי אותו עוד מתחילת כיתה ז'.

זה היה הרגע הכי מושלם בחיים שלי.

אחרי שהגענו למסקנה משותפת שצריך לחזור לשאר האורחים, החלטנו לספר לכל האנשים שצריכים לדעת מזה- כולם!

אריאל תפס את המיקרופון והחל לדבר :

"אורחים יקרים, ערב טוב."

היתה דממה ברחבה.

"סליחה על ההפרעה אבל אני רוצה להגיד משהו חשוב.

היום הבנתי איפה אני עומד, הבנתי את המושג הזה "אהבת אמת" ורציתי לשתף אותכם.

מהיום הראשון שפגשתי את דנה שמתי עליה עין. היא היתה בהתחלה שקטה..אבל עם הזמן לא הפסיקה לדבר. היא ילדה שמקרינה שמחת חיים ואהבה.

היום היה לי את האומץ לבוא ולבקש ממנה להיות החברה שלי."

כולם הסתכלו בחיוך לכיוון שלי, לא יכולתי שלא להפסיק.

ואז אריאל המשיך-

"ואני רוצה להזמין את כל הזוגות-

וגם כל אלא שאין להם זוג קבוע, שימצאו להם לחמש דק' הקרובות.

לריקוד סלואו לכבוד דנה"

כולם ניגשו לרחבה וכשהמוזיקה החלה כולם בלי יוצא מהכלל רקדו סביב אריאל וסביבי.

חזרנו הביתה בערך בשעה 12 בלילה.

ההיתי כל כך עייפה שההיתי חייבת לישון.

רגע לפני שנכנסתי מתחת לשמיכה הפלאפון שלי צלצל- הסתכלתי וראיתי SMS.

פתחתי את ההודעה והיה כתוב "לילה טוב יפה שלי-אוהב אריאל".

זה היה היום הכי מושלם בחיי.

המשך יבוא..

זכרו!-

התגובות שלכם שווים לינקוק!

התגובה ה-10 תלונקק בגודל 10!

התגובה ה-14 תלונקק בגודל 14!

התגובה ה-18 תלונקק בגודל 18!

וככה עד 36.

יומוווושלם!

Danieli[=