פרק 3.
ושוב אותו חיוך נמרח לה על הפנים.
היא ידעה כמה שהיא אוהבת לעזור ולהקשיב לאחרים.
היא היתה גאה.
היא ישבה על המיטה בחדר שלה, ולא הפסיקה לקרוא.
משהו בסיפור הזה לא נשמע לה אמין, היא החליטה לבדוק את הסיפור.
לבדוק בכל דבר אם יש רמזים.
היא לא הצליחה להשלים עם העובדה שהיא כבר לא,
משהו דחק אותה להמשיך לקרוא-כאילו מישהו מסמן לה שיש רמזים במרחק כמה עמודים.
היא הפכה את הדפים ושקעה בקריאה.
העיניים שלה צדו את הקטעים החשובים שמהם היא הבינה, הבינה את הכל.
16.9.03
"יומני היקר,
היה לי שבוע מאוד מאוד קשה.
המבחנים האלה ממש סוחטים אותי,
אני מרגישה עייפה פיזית ונפשית.
גם די רע לי בזמן האחרון.. סיוון ואני רבנו- כמובן שעל שטות..
אנחנו לא מדברות.
קשה לי בלעדיה.
גם אריאל מתנהג מוזר בזמן האחרון, אני חושבת שהוא כבר לא אוהב אותי.
הוא כל הזמן מתרחק ממני..
והחבורה של הערסים שתמיד עוקבים אחריי הביתה..
מה הולך פה? קורה כאן משהו ואני רק צריכה לגלות מה זה."
17.9.03
"... החלטתי לבדוק מה קורה כאן.
התחלתי עם סיוון, ניסיתי לדבר איתה- אבל היא..היא לא התייחסה.
באמת שניסיתי לדבר איתה, היא ראש בקיר, אפילו התנצלתי חמש פעמים על דבר שלא עשיתי.
אבל כלום.
החלטתי ללכת לנסות לדבר עם אריאל.
והוא... ממש עיניין אותו שיש לו חברה.
הוא מתרץ כל דבר ב-"אני עסוק מאמי לא עכשיו."
ממש התייאשתי מהם..
אפילו היה לי רגע שרציתי להיפרד ממנו, אבל פחדתי שלא אוכל להחזיר אותו אלי.
אוףף ממש קשה לי.. לפעמים אני חושבת לעצמי:
"מה היה קורה אם לא ההיתי בעולם הזה עכשיו?"
אני מגיעה למסקנות קשות, אבל לפעמים חושבת שזה עדיף.
בדרך הביתה, שוב החבורה הזו עקבו אחריי..
רציתי לשאול ותם "למה?"
אבל פחדתי.
החלטתי לעצור, אז עצרתי והם גם.
לקחתי נשימה והסתובבתי אליהם.
ראיתי שחור ולא שמעתי כלום.
כשהתעוררתי שמעתי קול לא מוכר:
"דנה יקירתי, ניסינו לסמן לך שאת על הכוונת"
"על הכוונת של מי? ולמה?"- שאלתי בלחץ.
הם לא ענו.
היתה דקה של שקט, ואז שוב נשמע הקול הזה:
"תעזבי אותו וכמה שיותר מהר"
"מה?...למה?... את מי? "-נלחצתי עוד יותר ממה שההיתי.
זה כל מה שהם אמרו.
כמו חידה- שאני ורק אני צריכה לפתור.
לא היה לי עם מי להתייעץ כי סיוון לא מדברת איתי.
פחדתי לספר לאמא ואבא-
מאוחר יותר מצאתי פתק בתיק שבו היה כתוב:
"אם את לא משחררת אותו- את מתה!"
פחדתי עוד יותר..
ולא ידעתי מה לעשות."
היא ישבה המומה.
עכשיו הכל מתחבר לה.
היתה לה תחושה מהתחלה שהכל שקר אחד גדול,
ועכשיו יש לה קצה חוט.
והחקירה האמיתית-מתחילה עכשיו.
המשך יבוא..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: