יש לי קטע כזה שנורא קל לי לדמיין הבעות פנים של אנשים.
כל פעם שקורה משהו ישר עולה לי לראש תמונה של בנאדם מסוים עם הבעת פנים מסוימת. ובאותו רגע אני יכול להגיד איך הוא מרגיש ומה עובר עליו.
והיום בשלב מסוים, כשישבתי לי לתומי בבית, פתאום עלתה לי בראש תמונה שלך עם הבעת פנים מאוכזבת.
ובאותו רגע הלב שלי התחיל לפעום ממש מהר, כאילו נבהלתי מרעש פתאומי, כמו הקפיצות שיש בלב כשרואים הצלה ענקית בכדורגל או הטבעה יפה בכדורסל.
ובאותו רגע הבנתי שהילדה הזאת שהתחילה את כל הסיפור בנינו, הראתה לי שהיא רוצה אותי, חיזרה אחרי ובסופו של דבר השיגה אותי, הילדה שאני עדיין מתייחס אליה באדישות מדי פעם, הילדה שאני אומר לעצמי לקחת אותה בקלות כי אני הוט שוט מבחינתה....
באותו רגע הבנתי שהיא כ''כ חשובה לי, ואני לעולם לא רוצה לאכזב אותה.
כי הבעת הפנים המאוכזבת שלה הרסה אותי.