אין לי ברירה אלא להתנגד |
| 10/2007
אני שוב מתאהב
אני שוב מתאהב
משחק עם הלב...
כמה פעמים אפשר להתאהב באותו בן אדם?
עכשיו כשעברנו לגור ביחד, אני שוב מתאהב בחבר/בן-זוג/בעל שלי.
זאת אולי כבר הפעם השלישית, אם לא הרביעית, לאורך מערכת היחסים שלנו.
המרחב המשותף שהקמנו לעצמנו מאפשר לנו לפתח אינטימיות מסוג חדש, ללא קרובי משפחה/שותפים שיפריעו לנו (החופש הוא להשתין עם דלת פתוחה). גם דברים משמימים כמו סידורים, קניות וספונג'ה (=סק"ס) הופכים מיוחדים יותר כי אנחנו עושים אותם ביחד, או אחד עבור השני, בתא המשפחתי הסופר קומפקטי והאינטימי שלנו.
בהתחלה חששתי שאני אשתגע. אף פעם לא גרתי עם בן-זוג ופחדתי ממריבות וסיכסוכים, שהכיף של מערכת היחסים יתחלף במונוטוניות יום-יומית. אבל עם הזמן אני לומד שהחיים שלי הם לא החיים של ההורים שלי, שהגורל שלי לא חייב להיות כמו שלהם. כן, אנחנו מתווכחים: כמה סבון לשים בדלי של הספונג'ה (אני אומר לפי הכיתוב, הוא אומר חצי), מי יוריד את הזבל (אני אומר מי שלא רחץ כלים, הוא אומר שאני), דברים כאלה שנובעים מכך שבאנו מבתים שונים ולכן ממסורות ביתיות שונות, ושעוד לא גיבשנו את המסורת שלנו; אבל הויכוחים האלה ממש חסרי משמעות.
הדברים שפחדתי מהם מתבררים כחסרי שחר: אני אוהב את הוודאות של להתעורר איתו כל יום בבוקר, אני נהנה מהמחויבות שמעניקה לי גם ביטחון, אני רוצה להמשיך עם זה לנצח. עם הזמן אני לומד שכל החרדות שלי הן כאלה, שהן רק עוצרות אותי מלהתפתח וליהנות, שככל שאני לא נותן להן לנהל לי את החיים אני יותר מאושר.
אני שוב מתאהב...
(וחוץ מזה צריך להחרים את הקופי טו גו)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
