הוא כבר לא אוהב אותי.
זאת התחושה שלי בערך כבר איזה 5-6 חודשים.
אם זה היה סתם חבר, הייתי נפרדת ממנו, זורקת אותו לאלף אזעזל.
אבל אני כן אוהבת אותו.
אני1 : למה את נשארת איתו אם את מרגישה שהוא לא אוהב אותך ?
אני2 : כי אני אוהבת אותו
אני 1 : אבל הוא לא אוהב אותך
אני2 : הוא כן.
אני 1 : נניח והוא כן אוהב אותך, למה הוא לא מראה לך את זה ?
אני 2 : כי הוא מפגר
אני 1 : נכון. ולמה הוא כלכך נלחץ שתפסת אותו עם אור מאחורי בצפר ?
אני 2 : שוב, כי הוא מפגר.
אני 1 : ולמה הוא לא מפסיק להגיד ולספר לך -רק- על הידידות שלו ?
אני 2 : כי הוא יודע שאני קנאית מאוד, והוא מנצל את זה.
אני 1 : אם הוא אוהב אותך, למה שינצל את זה ? הרי הוא יודע שאת נפגעת מזה מאוד
אני 2 : זהו, שהוא לא אוהב אותי.
אני 1 : אוקיי. ולמשל קרן [הבת כלבה אמא שלה מוצצת לערבי מחבל] למה את כלכך שונאת אותה ?
אני 2 : כי הוא תמיד מזכיר אותה, הולך אליה בהפסקות, אומר לי "תראי את קרן... היא פי אלף ממך"
כמו שהתווקחנו על הסיבולת של מי יותר טוב, או שהוא אמר כזזה, את אני נוגע בך את עפה, תראי את קרן, כמו שצריך, או שהוא מעדיף את כל החברות של קרן על החברות שלי. ועוד מלא.
אני יודעת שהוא יימצא לכל אחת מהסיבות תירוץ, זה כלכך ברור. הוא אף פעם לא יודה שהוא טועה, הוא אף פעם לא יבקש סליחה, הוא לא עומד בהבטחות שלו. ואני שונאת את זה בו.
אני 1 : אז למה את עדיין איתו אחרי כל זה ?
אני 2 : תאמיני לי, אני לא יודעת. אחרי הכל, אני עדיין אוהבת אותו. הלוואי ולא הייתי אוהבת אותו,
הכל היה יכול להיות הרבה יותר פשוט ממה שזה עכשיו. לא הייתי בדכאון עכשיו כי הוא לא עונה,
ומי יודע ? אולי אם לא הייתי איתו הייתי מוצאת מישו אחר שלא יפסיק להראות לי שהוא אוהב אותי.
אחד שיתן לי נשיקה בפה מול כל השכבה, אחד שיישביץ בי, שיכיר אותי לכל מי שהוא מכיר.
שיוהב אותי כמו שאני, ולא יירצה שאני אשתנה.
שיסתדר עם המשפחה שלי, עם החברות שלי, שיוהב מוזיקה כמו שלי, שניהיה כל הזמן ביחד,
שישקיע בלימודים, אחד שלא אוכל ציפורניים, שהשיער שלו נורמאלי. אחד, שיהיה מסוגל להסתכל לי בעניים ויגיד לי שהוא אוהב אותי.
שיפתיע אותי כל פעם מחדש, לטובה. שישלח לי אסמסים חמודים, שיכתוב לי מכתבים שעושים אותי מאושרת.
שיביא לי בגדים עם הריח שלו, שלפעמים יבוא אלי, סתם כי בא לו, כי הוא רוצה חיבוק.
אחד שלא יגיד לי שאני מפגרת או משו כזה, אחד שדומה לי, אבל גם שונה.
אבל לא שונה לגמרי.
ואולי בגלל זה לא טוב לי איתו.
אולי בגלל זה רע לי עכשיו.
אולי בגלל זה רע לי בחצי שנה האחרונה שלי איתו.
אני פשוט רוצה לברוח מהארץ, אולי הוא ייתגעגע קצת, מי יודע, אולי גם יימצא מישי אחרת, או אולי הוא יעריך קצת אותי.
עכשיו שאני חושבת על זה, אולי זה ככה כי הוא למד לקחת אותי כמובן מאיליו.
אם הוא ייקרא את זה ביום מן הימים הוא ייכעס עלי,
אני בטוחה.
יפה שלי,
למרות הכל אני עדיין אוהבת אותך ועצם זה שאנחנו עדיין ביחד אומר משו לא ?
אולי עד אז זה יישתנה, אולי תחזור להיות כמו פעם.
אני כלכך מפחדת עלינו, עצוב לי, רע לי, כלכך לא טוב לי.
אבל זה שווה כל רגע ורגע כיפי וטוב שהיה לנו עד עכשיו.
בסופו של דבר יהיה טוב. ביחד או לחוד.
תחבק אותה חזק. תגיד לה שאתה אוהב אותה ותתכוון לזה. תנשק אותה איפה שרק אפשר.
תשלח לה אסמסים חמודים. תגרום לה לחייך גם כשעצוב לה.
תכיר לה את החברים שלך. כשאתה מפשל תפצה אותה. תקנה לה שוקולדים.
תכתוב לה שיר. תהיה גאה שהיא שלך. תגיד לה למה אתה אוהב אותה.
כשאתם עם חברים, תתיחס אליה כמו שאתה מתייחס אליה שאתם לבד.
תעריץ אותה. תבלה איתה יותר מכל הידידות שלך. תכיר לה את המשפחה שלך.
תבשל לה משהו גם אם אתה לא יודע לבשל. תקדיש לה שיר רומנטי שאתה מתכוון
לכל מילה ומילה שיש בו. תגיד לה שהיא הבנאדם הכי יפה שאי פעם ראית.
תן לה להרדם לך על החזה. תלחש לה באוזן. שחק איתה גם משחקים של בנים.
רק תחזיק לה את היד. תקדיש רק לה את האוואי שלך באייסי / מסנג'ר.
תסתכל לה בעניים, תחייך, ותגיד לה שאתה אוהב אותה. תן לה למדוד חולצות שלך ולקחת כמה שהיא רוצה. תשיר בשבילה לא משנה כמה מכוער אתה שר.
כשהיא כועסת עליך תשנק אותה. תעשה לה אבויויו ותיפלו יחד על הדשא. תנשק אותה בגשם.
כשקר לה, תחבק אותה חזק. תרקוד איתה גם אם אין מוזיקה.
אל תשכח לומר ולהראות לה שאתה אוהב אותה לא משנה מה.
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
