יפה שלי,
אם אתה קורא בבלוג הזה,
אתה בטח חושב כמה שאני מפגרת, ושאני לא צודקת.
אתה בטח שואל את עצמך איך אני נשארת איתך, כי לפי הבלוג הזה נראה כאילו אני ממש סובלת איתך.
עברנו תקופות לא קלות בכלל בכל התקופה הזאת שאנחנו ביחד,
במיוחד בזמן האחרון, עם כל הריבים המטופשים שאתה עושה מהם עניין כזה גדול.
אני יודעת שדיברנו על זה שבוע שעבר, ואמרת שתנסה לחזור להיות כמו פעם,
אבל זה ייקח לך זמן.
יש לי בעיה, לי אין את כל הזמן הזה שלך יש.
אני באמת אוהבת אותך, וכל רגע שאני לא איתך, כל רגע שאנחנו רבים,
כל רגע שאנחנו לא מדברים בטלפון בשבילי הוא מבוזבז.
אז אם זה באמת ככה, יש לי איזה חודשיים שבהם ביזבזתי את החיים שלי,
חודשיים שאולי בזמן הזה הייתי יכולה למצוא מישהו שיוהב אותי, או לפחות מישהו שיראה לי 24/7 שהוא אוהב אותי.
אני איבדתי את הסבלנות.
אני פשוט נשברת לאט לאט לרסיסים. ועוד מעט לא יישאר ממני כלום.
כשתחזור לעצמך, עד שתחזור לעצמך, אולי אני לא אהיה פה.
לא יישאר ממני כלום.
רק זכרונות שנכרטו בלב.
אתה שברת אותי לרסיסים, ובגללך לא יישאר ממני כלום.
בגללך אני לא אהיה פה. בגללך אולי אני לא אהיה יותר איתך.
בגללך רע לי.
עריכה 23.2.08, 01:07
אה, ואפילו הוא לא תרח לבוא לבצפר ב22.2.08,
התאריך שלנו. והוא גם לא שלח הודעה, לא התקשר לא שלח הודה במסן, כלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
