אני כבר לא יכולה יותר עם המצב הזה
זה כרוך ביותר מידי דברים ... יותר מידי מצבים ... יותר מידי כעסים
אני לא באמת אשמה בכל מה שקורה פה ! אז מספיק פשוט להוציא עלי הכל
אם זה בדבר לא יפה , או לזלזל , ואפילו זה מתבטא בזה שכבר לא אכפת לכם מה שלומי
וכן , אני מתה שתשאלו אותי מה שלומי
נכון שזה הכי קל שבעולם לבוא ולהוציא הכל עלי , כי בסך הכל זאת מישל
וכבר לא נוח לי וזה מעיק לי .
כולם כ'כ רוצים לחזור עכשיו לטיול השנתי ... כי היה כייף והכל
אבל אני , אני באמת רוצה לחזור יותר נכון , לברוח
לא טוב לי , פשוט לא טוב לי
ואני ? אני נראית קורנת היום ? איך בדיוק ? הרי אני מרגישה כל כך רע ....
לקום בבוקר מוקדם מהרגיל כי ליאור עושה רעש , ואז להתארגן לבד [ לבד ^^ ]
ללכת לבצפר ולא להצליח להבין כלום , וזה כל כך מעצבן כי אני יודעת שאני מסוגלת
ולבוא הביתה ושוב ... לבד ! אני לא יכולה לשמוע יותר את השקט הזה הוא עושה לי לא טוב .
ואז שוב הוויכוחים ושוב זה יוצא עלי , ושוב אני אשמה בהכל בסופו של דבר
בסה'כ מה ביקשתי ? להנות קצת ? אתם בעצמכם אמרתם לי שאני עוד מעט בת 15
זה לא אמור להיות כזה גיל נחמד שהכל זורם בסבבה ? או שבטח זה סתם היה איזה דימיון שלי
אז אני מנסה להתאפק ,אבל בוכה יותר מידי ונעשית רגישה ורגישה ורגישה
וכמו תמיד אני מחליטה שוב להמשיך לראות מה יהיה הלאה
כמה טיפשי ^^
דרך המשי
ביצוע: יהודית רביץ
מילים: צרויה להב
לחן: יהודית רביץ
בוא נעבור בדרך המשי
דרך קירות התוך
בוא נטביע את כל הקושי
בכל אגמי הרוך -
גוף בתוך גוף, בתוך גוף
חוֹם בתוך חוֹם בתוך חוֹם
ציפור מתרוממת לעוף
אישה נשברת בי פתאום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
