המופע של מישל ;]

אז שומדבר ולא מיוחד ,

אין משו שאפשר להתעסק בו ולחשוב עליו מלא מלא

רק לימודים , וכמה שזה חשוב , ואני ממש חייבת לשפר תממוצע

[ כן , אז המחנכת אומרת שאין לי שום בעיה לימודת .. אני כרגיל לא מסופקת ]

ולחכות כל פעם מפעולה לפעולה , לימים האלו שאני באמת אוהבת בשבוע

ובין זה שמתלבטים בקשר למדורות

וזה תמיד ככה , אין שומדבר מיוחד

-

והבטחון העצמי , הוא גבוה , ולטובה , לא בקטע של השתחצנות

רק לא במקרים שבאמת באמת אני הכי זקוקה לו

זה מעצבן , מפגר , וחסר כל הגיון

שדווקא שאני רוצה להגיד מה שאני מרגישה

זה אף - פעם לא קורה

ולא סתם להגיד לחברה או ידיד מה אני מרגישה

אלא להגיד לו ,שאני חושבת עליו

הרבה ,וזה שאנחנו מדברים הרבה ,

גם זה עושה לי טוב , למרות שאני לא גלויה עד הסוף

 וזה מוזר לי

מוזר להרגיש שוב אהבה

אחרי שהאהבה הקודמת הסתיימה

נמחקה לה לגמרי

-

ואם זה בלחפש אחרי משו ,

לחפש ולחפש ולחפש

וללכת , ממש לרדוף אחרי זה

וזה פשוט לא מגיע

-

ולמרות זאת , באמת שטוב

חרא , אבל טוב , ביחד כזה

לא יודעת איך להגדיר ואיך זה קורה

אם זה שהוא ראה אותי אחרי קצת הרבה זמן

ופשוט זינק אלי בחיבוק כזה של ילדים קטנים

וחיבק אותי חזק חזק

וזה היה מוזר ,

ואם זה לשמוע מחמאות מאנשים

ואם זה לשבת עם עונג חן וארין בים

ולדבר ולהוציא ובין לבין לתפוס צבע

[כמו שרק מישל יודעת ]

-

ואני לא רוצה שיגמר !

אני רוצה שיהיה ככה לתמיד

איכשהו , יש קסם בכל הדבר הזה

שאת בת חמש - עשרה ביום שבת הקרוב

ושיש לך אחיין חדש

ושאמא לא פה וזה ממש מרגיז

ובלימודים בצורה מפתיע לא מספק בכלל [ את עצמי ]

והחשש משנה הבאה

אבל פשוט טוב !

ונכון שהכל יוצא מבולגאן כזה , אבל ככה זה כמו שמרגיש לי

-מישל-